אירועי השבת השחורה, ה-7 באוקטובר 2023, השפיעו על רבים מהישראלים בצורה כזו או אחרת ולעיתים נראה כי בלתי אפשרי למצוא אדם שלא מכיר מישהו שנרצח, נחטף או נפצע במהלך המלחמה. עדיין לא ברור כיצד יראה העתיד וכמה מהישראלים יסבלו מפוסט טראומה ויזדקקו לטיפולים ממושכים - אך מומחים מעריכים כי מספרם יהיה גבוה - ובהתחשב במצב המורכב של מערכת בריאות הנפש בישראל, שהורעבה במשך שנים רבות, זה לא עומד להיות פשוט.
לאחר השמועות, דובר צה"ל הבהיר: "בניגוד לפרסומים - 'סרט הזוועות' לא דלף"
"מדינה שעברה טראומה, והמלחמה הפגישה אותנו עם זוועות שלא הכרנו ככה מעולם", הסביר יונה לוריא, פסיכולוג רפואי ומנהל השירות הפסיכולוגי בבית החולים שערי צדק, "זה גורם לכך שמגוון רחב של אוכלוסיות זקוקות לטיפול פסיכולוגי. באירועי חירום בסדר גודל לאומי, האתגר הוא לפנות לאנשים ולהציג בפניהם מידע ודרכי טיפול, במקום להמתין לכך שהם יפנו בעצמם לבקש טיפול".
לדבריו, המערכת כולה אינה רגילה למעגלים כל כך נרחבים בטווח זמן קצר של אנשים שזקוקים לטיפול נפשי. "מדובר באוכלוסייה מגוונת למדי - החל מהפצועים ומשפחותיהם וגם משפחות הנרצחים, ולצידם גם אוכלוסיות נוספות דוגמת המשפחות הרבות שפונו מבתיהם", פירט, "ברור שכל אדם זקוק לטיפול קצת שונה, ואי אפשר להשוות בין המקומות והאירועים השונים. היישובים והקיבוצים שפונו זקוקים גם הם לטיפול נפשי - מעצם כך שהפכו למפונים".
עוד הוסיף: "המדינה צריכה לתת מענה ולהגיד חד משמעית שהיא זו שלוקחת אחריות על בריאות הנפש - כי בסופו של דבר, ישראלי שנקלע למארב בדרום וחטף 14 כדורים זקוק לטיפול וכך גם ישראלי שסובל מדיכאון עוד מלפני המלחמה".
רבים אומרים לאחרונה שכל המדינה בטראומה. אתה מסכים עם האמירה הזו?
"לא - רובנו לא נהיה בפוסט טראומה, אבל כן המספרים של אלו הזקוקים לטיפול עוד יעלו - כפי שקרה לאחר תקופת הקורונה. המדינה צריכה להבין שלקיחת אחריות על בריאות הנפש של האוכלוסייה, תחסוך כסף בעתיד כי אלה שיקבלו את הטיפול יוכלו לעבוד ולא יזדקקו בהכרח לטיפולים מורכבים מאוד. עם זאת, צריך להתאים בין המטפל - למטופל, כאשר המערכות במדינה לא יודעות תמיד לפעול בצורה יעילה. למשל, השבוע הגיע למיון ילד בן 10 שסובל מכאבי בטן והתקפי חרדה שהחלו בשבועות האחרונים - עשינו התערבות קצרה וממוקדת, הסברנו לילד מה עובר עליו, ונתנו לו ולאמא שלו כלים פשוט להתמודדות עם המצב. הוא יוזמן לביקורת נוספת בעוד כשבועיים".
מערכת בריאות הנפש הציבורית ערוכה למצבים האלה?
"צריכים לוודא שלאנשי מקצוע יש סיבה להישאר במערכת הציבורית גם לאחר ההתמחות. כיום הרבה עוזבים את המערכת הציבורית או שפשוט לא מגיעים לעבוד בה בשל המשכורות הלא מכבדות - ולא יעזור להוסיף עוד תקנים, כי קשה למצוא ולהחזיק אנשי מקצוע טובים. צריך בפירוש להגדיל את התגמול שלהם. אבל בסופו של דבר, אני מאמין שאם ניערך לכך מראש - כמו למשל שלאחר צוק איתן שלחו לחיילים הודעות שמזמינות אותם לפנות לקבלת טיפול נפשי, ונעשה הכל להפוך את השירותים לזמינים ונגישים יותר - נוכל לסייע ולטפל ולמנוע הפרעות נפשיות".
בתוך כך, ד״ר קרני גיגי פסיכולוגית חינוכית נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ציינה בשיחה עם מעריב כי "המלחמה פוגשת את מערכת בריאות הנפש כשהיא מיובשת מאוד, וסובלת הן ממחסור תקציבי והן ממחסור גדול בכוח אדם וקושי באיוש תקנים קיימים - ומאוד מיושנים במילא. המערכת עצמה עדיין מתמודדת במקביל עם נזקי הקורונה, כי מדובר פה בעצם בילדים שחמש השנים האחרונות בחייהם היו משובשות לחלוטין, ועכשיו מוסיפים לכך את התכנים הקשים שהם נחשפים אליהם".
"הצפי הוא שכמות גדולה של אנשים תצטרך לקבל מענה וסיוע רציני בתחום בריאות הנפש, ואנחנו כפסיכולוגים הציבוריים מאוד מודאגים מכך, שכן כבר לפני המלחמה זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי בקופות החולים עמדו על חצי שנה עד שנה לפחות - כל שלא ברור ומדאיג לחשוב מה יהיה כאשר מספר הזקוקים לטיפול הזה יעלה", הדגישה, "הממשלות הזניחו בשנים האחרונות את מערך הפסיכולוגיה הציבורית ואנחנו מקווים שהממשלה תייצר תוכנית הבראה לתחום בריאות הנפש בכלל, ולפסיכולוגיה הציבורית בפרט. כיום, אין לאנשים אינטרס לעבוד במערכת הציבורית כשהשכר עומד על 47 שקלים לשעה ולהגדיל את התקנים לא יעזור פה, כי אין אנשים שירצו לעבוד בתנאים האלה. הסכם השכר שלנו פתוח והממשלה יכולה לעשות זאת עכשיו".
ד"ר גיגי הוסיפה: "כיום, הפסיכולוגים הם אלו שעומדים בקו הראשון כמענה לאנשים שחוו טראומה - והתערבותם קריטית מאוד למניעת נזקים וצמצום הסיכוי להתפתחות פוסט טראומה. אנחנו בעצם המענה הראשוני שאמור למנוע מאנשים מלהיכנס למעגל הזה של בריאות הנפש - וכשהם ייכנסו אליו, זה בפירוש יעלה יותר כסף למדינה, משהיה עולה לטפל במצב הפסיכולוגיה הציבורית כיום". לדבריה, למדינה יש אחריות גם לבריאות הפיזית וגם לבריאות הנפשית של התושבים. "יש פה שיקולים כלכליים של עלות מול תועלת - אז בפירוש הרבה יותר זול להשקיע כעת מאשר למצוא אחר כך דרכי טיפול, כשעכשיו ישנה אוכלוסייה רחבה מאוד עם פוטנציאל גבוה לפגיעות. במדינה ישנם פסיכולוגים סופר מקצועיים שיודעים להתמודד עם טראומות".
בימים האחרונים מדברים על סרט הזוועות של דובר צה"ל.
"נכון, וחבל שבמקום להתעסק בקידום בריאות הנפש - מתעסקים במשהו שיכול להחמיר את המצב, כי מתחילת המלחמה פונים אלינו המון אנשים שנחשפו לתכנים מסוג זה ונזקקים לטיפול. זו הוכחה נוספת לכך שאנחנו ציכים מערכת פסיכולוגיה ציבורית חזקה וזמינה לכל, כולנו - אזרחים ואזרחיות, ילדים וילדות - נחשפים לאירוע ולתכנים שלא ברור כיצד ישפיעו עלינו בעתיד, ומדובר פה בדברים שישפיעו על עתיד הילדים וגם על עתיד המדינה. בסופו של דבר, הילדים הללו לא חוו שנה אחת נורמלית בחייהם בגלל הקורונה, שהשפעותיה עדיין מורגשות".
היא הוסיפה: "אנשים דיווחו על תחושה של פגיעה בביטחון האישי שלהם, ותחושה כאילו המדינה הפקירה אותם - ואני חושבת שלאפשר לאותם האנשים לקבל טיפול דווקא מהמערכת הציבורית, המערכת של המדינה, יסייע פה. זה חלק מהדרך לקחת אחריות ולטפל בכולם, כדי שטיפול נפשי לא יהפוך למותרות וכדי שאנשים שאין להם יוכלו עדיין לקבל טיפול נכון ומקצועי מאנשים שהוכשרו לכך".
"מסתובבים כיום בקרבנו אנשים שחוו פגיעה נפשית עמוקה מאוד - ואני חושבת שמערכת הבריאות בישראל לא הפנימה שאין הבדל בין גוף לנפש - כמו שאנשים שנפצעו פיזית קיבלו טיפול ולכולם היה ברור שחייבים לטפל בהם מיידית - כך גם אנשים שנפגעו בנפש צריכים לקבל טיפול מיידי", סיכמה, "האירועים של ה-7 באוקטובר הם אירועי משני חיים וללא טיפול, יש אנשים שיהיה להם קשה לצאת מהמעגל הזה".