חשיפה למסכים עלולה לפגום בהתפתחותו של הילד. כך עולה מממצאי מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA לרפואת ילדים.
בשורה לנשים: תרופה ראשונה להפחתת תסמיני גיל המעבר
רופא בכיר מתריע: הסכנה הגדולה שלא מדברים עליה בנוגע לחטופים
המחקר גילה כי זמן המסך היה קשור לפגיעה בוויסות החושי של הילדים. מחקרים קודמים כבר הראו קשר בין פעוטות וילדים שצופים במסכים לבין סיכון מוגבר להפרעות שינה, השמנה ואף יתר לחץ דם.
במחקר החדש ניתחו החוקרים מאוניברסיטת דרקסל האמריקאית 1,500 סקרי הורים בנוגע לתגובות החושיות של ילדיהם, כולל רגישות, העדפה או הימנעות מרעשים, אורות ומרקמים שונים. המחקר בחן רק נתונים על ילדים שצפו בטלוויזיה, ולא בסמארטפונים או בטאבלטים, כיוון שהנתונים נאספו לפני 2014.
החוקרים מצאו שילדים שצפו בטלוויזיה או ב־DVD בגיל 12 חודשים היו בסיכון גבוה פי שניים לחוות שינויים בקלט החושי היומיומי בהשוואה לאחרים בגיל זה. אחרי גיל שנה וחצי, כל שעה נוספת של חשיפה למסך הגבירה את הסיכון ב־20% להבדלים בעיבוד החושי.
הפרעות בעיבוד חושי כוללות רבדים שונים, בהם תחושת אי־נוחות בבגד, קושי בהתמודדות עם אורות או רעשים חזקים. אלו הפרעות שעלולות להוביל להשפעה מינימלית על חיי הילד, עד להפרעה בתפקוד היומיומי שלו. בעיות תחושתיות עשויות להתקיים מעצמן, אך לעתים קרובות הן מתלוות למצבים כמו אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז והפרעה טורדנית כפייתית.
האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים וארגון הבריאות העולמי שינו בשנים האחרונות את ההנחיות, והם ממליצים שלא לחשוף פעוטות מתחת לגיל שנה למסכים כלל, ועבר פעוטות מגיל שנה ועד חמש שנים להגביל את זמן המסך ללא יותר משעה ביממה. זאת, בניגוד להנחיות קודמות - שהתירו חשיפה של עד שעתיים ביממה למסכים. עם זאת, מחקרים מראים שרוב הילדים מתחת לגיל 5 צופים הרבה יותר מהמומלץ במסכים, בין היתר בשל הנגישות למכשירים סלולריים וטאבלטים.
"המוח המתפתח של הפעוט זקוק לגירויים מותאמים ומגוונים כדי לאפשר תהליך גדילה תקין", מסבירה ד"ר מרים פינק, מומחית לפסיכיאטריית ילדים ומנהלת בריאות הנפש במחוז ירושלים של קופת החולים לאומית. "קיימת הבנה הולכת ומתבססת שחשיפת יתר למסכים מצמצמת פעילויות אחרות, חושפת אותם לתכנים לא מתאימים ויוצרת גירוי יתר סנסורי, שמלוּוה באי־שקט, שעמום והפרעה בוויסות החושי".
"כולנו מכירים את המשיכה החזקה שיוצרים המסכים, ועד כמה קשה לנתק ילד ממסך או להציע פעילות אחרת כשהמסך זמין", מוסיפה ד"ר פינק. "במרפאות בריאות הנפש אנו רואים יותר קושי של ילדים לייצר שעות פנאי איכותיות ועצבנות רבה, כאשר ההורים מנסים להציב גבול ולהציע פעילויות נוספות כמו משחק עם חברים, פעילות גופנית, חוג או קריאה.
"לכן חשוב לצמצם ככל האפשר את החשיפה למסכים ולייצר עבורם סדר יום משמעותי ומאוזן, שיכלול פעילות גופנית, חברתית ויצירתית, כך שהילד או הילדה ימשיכו לפתח יכולות קריטיות להתמודדות שלהם בהווה ובהמשך הדרך".
"המחקר החדש מתווסף למחקרים קודמים, שמדגימים את החשיפה הפוגענית של מסכים על מוחם המתפתח של ילדינו", מסביר ד"ר ליאור אונגר, מומחה לנוירוכירורגיה ורפואת כאב מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר. "המסכים, אותם גירויים מאירים ומהירים עמוסי צלילים, גורמים לעומס יתר, פוגעים ביכולת הקשב הפנימית והחיצונית, ויוצרים מצב שבו מעט מאוד גירויים טבעיים יכולים להתחרות ולייצר התרגשות ורמת עניין זהה - מה שאנחנו ההורים נוטים לכנות 'התמכרות'.
"מסקנות המחקרים בנושא היו תמיד שתפקידנו כהורים לנסות ולמנן את זמן המסך, לאפשר מנוחות תדירות לקשב ולמערכת התגמול מעומס היתר החושי שמסכים יוצרים. ילדינו אומנם לא יהיו מרוצים בטווח הקצר, אך בטווח הארוך יהיה לכך יתרון ברור להתפתחותם המוחית והנפשית".