דוח חדש של התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה לשנת 2022 כולל עשרות מדדים בתחומים שונים, ובהם קידום בריאות, מחלות פנימיות, צריכת תרופות ומדדי בריאות הנפש. לפיו, יש עלייה בתחלואה בסוכרת, ירידה באבחונים מוקדמים לסרטן ועלייה בשיעורי השמנת ילדים ומבוגרים.
רציתם תרופה לזקפה ונתקעתם בלי מרשם? בקרוב יהיה ניתן אחרת
מחקר חדש: איך מלחמת חרבות ברזל משפיעה על החלומות שלנו?
הדוח, שמפרסם מדי שנה המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, חושף כי מעמיקים הפערים בין מטופלים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה לאלה מהמעמד הנמוך. כמעט 60% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 20־64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר - אחד מכל שלושה גברים ואחת מכל ארבע נשים בישראל.
שיעור ההשמנה נמצא בעלייה מתמשכת מאז 2019. פער משמעותי נמצא בין נשים ממעמד חברתי־כלכלי נמוך (33.9%) לנשים ממעמד גבוה יותר (18.1%). אצל הגברים הודגמו פערים דומים (25.9% לעומת 18.3% בהתאמה).
מנגד, יש ירידה משמעותית במשקל של הקשישים, העלולה לסכן את בריאותם. שיעור הקשישים שאיבדו לפחות 10% ממשקלם במשך שנתיים עלה מאז שנת 2018 מ־6.2% ל־7.9% בשנת 2022. ככל שגיל הנבדקים גבוה יותר, כך שיעור הירידה במשקל גבוה יותר.
מהדוח עולה כי ב־2022 נרשמה עלייה בשיעורי השמנת יתר בקרב ילדים ובני נוער. בשנת 2019 שיעור הילדים בני ה־7 הסובלים מהשמנה עמד על 6.9%, ובשנת 2022 - על 8.5%.
העלייה בשיעורי ההשמנה מקבילה לעלייה בשיעור הסוכרת. בשנת 2022 חלה עלייה של 0.4% בשיעורי חולי הסוכרת בקרב מבוגרים בהשוואה ל־2021. עוד עולה כי 0.1% מהילדים ובני הנוער מאובחנים בסוכרת, וכרבע מהם אינם מאוזנים לרמות הסוכר בגופם.
עלייה מדאיגה נוספת נצפתה במספר המעשנים בישראל. על פי הדוח, 21% מהאוכלוסייה בגילי 16־74 מעשנים (29.1% מהגברים ו־13.4% מהנשים). זאת, על אף מאמצי הסברה, איסור עישון במקומות ציבוריים והקלת הקריטריונים לקבלת תרופות לגמילה מעישון.
נמצא כי גברים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך מעשנים כמעט פי שניים יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה (35.4% מול 18.3% בהתאמה). לעומת זאת, אצל הנשים המגמה הפוכה: נשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך מעשנות פחות מנשים ממעמד גבוה (7.6% מול 12.9%). הדוח מצביע על ירידה בביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן שד וקולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
שיעור מבצעות הממוגרפיה עומד על 71.8% מקרב הנשים בגילי 50־74. בנוסף, שליש מהמטופלים שהתגלו עם ממצאים חשודים בבדיקת דם סמוי בצואה לא ביצעו קולונוסקופיה. על פי הדוח, חלה עלייה בהיקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות. כמו כן, חלה ירידה בשיעור המתחסנים נגד שפעת וקורונה.
"ממצאי הדוח חושפים את הפערים המתרחבים בין המעמדות", אומר פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות. להערכתו, הפערים יעמיקו גם השנה, בעקבות המלחמה והצמצום בתקציבי מערכת הבריאות. "חוק בריאות ממלכתי מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, ולכן חובתה של המדינה להשקיע בבריאות בפריפריה החברתית־כלכלית, ולפעול למיגור הפערים".