מאז ה-7 באוקטובר, 1 מתוך 4 ישראלים עושה שימוש בחומרים ממכרים - כך עולה מתוך דו"ח עדכני של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, המצביע על כך שחודשיים אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל, 1 מתוך 4 ישראלים עושה שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים (אלכוהול, סמים ותרופות מרשם), עליה של 15% מהנתון המקביל באמצע שנת 2022
הדו"ח שפורסם ע"י המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, מצביע בין היתר על עלייה משמעותית ביחס לתרופות מרשם, ולתרופות הרגעה ושינה בפרט – נכון לדצמבר 23' 1 מתוך 6 ישראלים מתמודד עם התמכרות לתרופות מרשם, ו-1 מתוך 10 ישראלים מתמודד עם התמכרות לתרופות הרגעה ושינה – עלייה של 100% ו-180% ביחס ל-2022
המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש מפרסם דוח עדכני נכון לדצמבר 2023, כחודשיים אחרי פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', על פיו קיימת עליה בשימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים: 1 מתוך 4 ישראלים עושה שימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים (אלכוהול, סמים ותרופות מרשם), עליה של 15% מהנתון המקביל באמצע שנת 2022 (26.1% לעומת 22.7%, בהתאמה). ממצא זה תואם לדיווח של 1 מתוך 5 ישראלים על עליה בשימוש בחומרים ממכרים כחודש לאחר פרוץ המלחמה.
העלייה הגדולה ביותר בשימוש בסיכון מוגבר נמצאה ביחס לתרופות מרשם, ולתרופות הרגעה ושינה בפרט – נכון לדצמבר 2023, 1 מתוך 6 ישראלים עושים שימוש בסיכון מוגבר בתרופות מרשם, ו-1 מתוך 10 בתרופות הרגעה ושינה – עליה של 100% ו-180% ביחס לנתון הדומה ב-2022 (סה"כ תרופות מרשם – 16.2% לעומת 8.3%, תרופות הרגעה ושינה –10.6% לעומת 3.8%).
העלייה בשימוש בסיכון מוגבר בתרופות הרגעה ושינה נמצאה ללא קשר למגדר ולגיל (בקרב נשים, גברים, צעירים ומבוגרים). בקרב צעירים נמצאה עליה של 7% בשימוש בסיכון מוגבר בקנביס (13.4% לעומת 12.5%). במקביל, בקרב גברים ובקרב צעירים נמצאה ירידה של כ-20% בשימוש בסיכון מוגבר באלכוהול.
בנוסף, העלייה בשימוש בסיכון מוגבר בחומרים ממכרים מקבילה לעליה בשיעור הישראלים שסובלים מדחק פוסט-טראומתי בעקבות אירועי ה-7 לאוקטובר: כ-1 מתוך 3 נשים וכ-1 מתוך 5 גברים נמצאו עם רמה גבוהה של דחק פוסט-טראומתי בעקבות האירועים, עליה של כ-150% בקרב נשים ושל כ-65% בקרב גברים ביחס לנתונים ב-2022. רמות גבוהות של חרדה, דיכאון ודחק פוסט-טראומתי נמצאו קשורות לשימוש בסיכון מוגבר בכל אחד מסוגי החומרים – קרוב ל-50% בקרב מי שסובל ממצבים אלו עושה שימוש בסיכון מוגבר בחומר ממכר אחד או יותר, לעומת 20% מקרב מי שאינו סובל ממצבים אלו.
יחד עם זאת, נמצא קשר ישיר בין חשיפה לאירועים ותכנים טראומטיים לבין עלייה בשימוש בחומרים ממכרים. ככל שאדם חש יותר מצוקה נפשית עקב החשיפה, כך עולה הסיכון להגברת השימוש בחומרים ממכרים.
נבחנו 4 רמות חשיפה לאירועי ה- 7.10:
- חשיפה ישירה - מי שהיה באירועים עצמם, בין אם אזרחים, כוחות בטחון הצלה - 1 מכל 2 ממי שנחשפו (47%) צורך יותר חומרים ממכרים
- חשיפה תדירה ומתמשכת במדיה לתכנים מילוליים או גרפיים לא מצונזרים (כמה פעמים בשבוע או יותר) - כ- 1 מכל 4 ישראלים (28%) צורך יותר חומרים ממכרים
- חשיפה משנית - קשר עם נפגשים. בין אם קשר משפחתי, חברתי או מקצועי - כ- 1 מכל 3 ישראלים (23%) צורך יותר חומרים ממכרים
- אף אחת מהנ"ל - כ-1 מכל 10 ישראלים (9%) צורך יותר חומרים ממכרים.
- רמת החשיפה הגבירה סיכון לעליה בשימוש בחומרים ללא תלות ברקע נפשי קודם.
בקרב אנשים שהם או בני משפחתם הקרובה פונו מביתם בעקבות המלחמה נמצאו רמות גבוהות של חשיפה לאירועים הטראומתיים, מצוקה נפשית בעקבותיה, ודיווח על עליה בשימוש בחומרים ממכרים – 1 מתוך 3 מתוכם דיווחו שהעלו שימוש באלכוהול, סמים או תרופות מרשם בעקבות האירועים.
שיעור העלייה בשימוש בסיכון מוגבר נמצא חוצה מצב סוציו-אקונומי – היקף דומה של עליה נמצא בקרב מי שדיווחו על מצב סוציו-אקונומי מתחת לממוצע, ממוצע או מעל הממוצע.
לעומת זאת, נמצא קשר בין רמת הדתיות לעליה בשיעור העושים שימוש בסיכון מוגבר – בקרב חרדים, בהשוואה לחילונים, מסורתיים ודתיים, לא נמצאה עליה בשימוש בסיכון מוגבר. בקרב חרדים נמצאו רמות נמוכות יותר של דחק פוסט-טראומתי, חרדה ודיכאון, בהשוואה לקבוצות האחרות, אם כי רמת הדחק הפוסט-טראומתי הייתה נמוכה יותר בקרב חרדים גם ב-2022, ועלתה גם היא ב-2023. חרדים דיווחו פחות על חשיפה ישירה לאירועים וחשיפה דרך המדיה, כך שרמת הדחק והחשיפה יכולות להסביר חלקית את הממצאים (אם כי בחשיפה משנית – דרך בן משפחה – הם היו נמוכים רק מדתיים). הסברים אחרים: תת-דיווח עקב סטיגמה ביחס לנושאים הקשורים בשימוש ובריאות הנפש, נורמות חברתיות מחמירות יותר ביחס לשימוש בחומרים, או גורמי חוסן הקשורים למאפייני הקהילה.
בקרב כלל האוכלוסייה חלה עליה בהתמכרות לגיימינג ובשימוש מופרז באינטרנט ורשתות חברתיות. לצד זאת, חלה ירידה בהתנהגות מינית כפייתית (אם כי בצריכה פתולוגית של פורנוגרפיה לא חל שינוי). בקרב גברים ובקרב מבוגרים חלה עלייה בהימורים פתולוגיים.
פרופ' שאולי לב-רן מנהל אקדמאי מייסד המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש ציין: "אנו מבקשים להזהיר את הציבור מפני שימוש מופרז בחומרים ממכרים כדרך להתמודדות עם דחק, חרדה וחשיפה לאירועים טראומתיים. על אף השפעתם המיידית של חומרים אלו על תחושות של מצוקה רגשית, ההקלה שהם מספקים היא זמנית בלבד, ובטווח הארוך, שימוש מוגבר פוגע בחוסן, עלול להוביל להתמכרות ופוגם בהתמודדות הטבעית והבריאה".