עליה משמעותית בהדבקות באבעבועות רוח בישראל: נתוני משרד הבריאות מגלים כי מזה שנתיים חל זינוק במספר המקרים המדווחים. עיקר מקרי ההדבקה הם באזור ירושלים, בו קיימים כיסי חיסונים של אלה שאינם מקפידים לחסן את ילדיהם. 

לאחר מותו של ראיסי: האזהרה הדרמטית של מקורבו של טראמפ לישראל
״יש אלוהים״: המגזין 'שרלי הבדו' בצעד אמיץ לאחר מות הנשיא האיראני

אבעבועות רוח היא אחת ממחלות הילדים השכיחות ביותר בעולם. המחלה הנגרמת על ידי הנגיף "וריסלה זוסטר" נחשבה בעבר למסוכנת מאוד, גרמה להופעת מאות נגעים על העור, ובמקרים מסוימים אף הייתה קטלנית. מאז שהחיסון נגד אבעבועות רוח ניתן בטיפת חלב בגיל שנה ובכיתה א' המחלה הפכה קלה יחסית. בעבר התבטאה המחלה בהופעה של בין 250 ל-500 נגעים על כל הגוף וחלק מהילדים שחלו אושפזו בבתי חולים עם זיהום של הנגעים ואף דלקות קרום המוח. אחוז התמותה מהמחלה עמד על אחד לכל 100 אלף ילדים חולים. כיום בעקבות החיסון, גם אלה שנדבקים בנגיף לוקים בכמה נגעים בודדים, ללא סיבוכים חמורים.
 
אלא שבד בבד עם הפיכת המחלה לקלה יחסית, נרשמת בשנים האחרונות מגמת עלייה בהתפרצויות המחלה. על פי הערכות משרד הבריאות, מרבית מקרי ההדבקה מתרחשים בגני הילדים באזורים בהם יש "כיסי חיסונים", כלומר אלה שהוריהם אינם מקפידים על חיסוני השגרה בטיפת חלב.

על פי נתוני משרד הבריאות, מתחילת השנה הנוכחית ועד תחילת חודש מאי נרשמו 320 מקרי תחלואה באבעבועות רוח, לעומת 197 מקרים בתקופה דומה אשתקד. גם בשנת 2023 נרשמה קפיצה דרמטית בשיעור ההדבקות: בהשוואה ל-496 מקרים שדווחו בשנת 2022 כולה, עלו מספר מקרי ההדבקה בשנת 2023 ל-761. מספר מקרי ההדבקות האמיתי גבוה הרבה יותר, שכן רק חלק ממקרי ההדבקה מדווחים לקופות החולים.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הסיבה העיקרית לעליה בתחלואה מיוחסת ככל הנראה לירידה בכיסוי החיסוני והיא מתרחשת בדרך כלל בישובים צפופים, כאשר עיקר העלייה בתחלואה היא במחוז ירושלים. משרד הבריאות פועל להגדלת הכיסוי החיסוני על ידי הגברת שעות החיסון בטיפות חלב, בייחוד באזורים המתאפיינים באחוז כיסוי חיסוני נמוך, ביישוג אקטיבי של בלתי מחוסנים ובהסברה על חשיבות החיסונים במניעת מחלות".

חיסון. המחלה הפכה קלה (צילום: אינג'אימג')
חיסון. המחלה הפכה קלה (צילום: אינג'אימג')

 
אבעבועות רוח, ובשמה הרפואי "וריסלה" נגרמת על ידי הנגיף "וריסלה זוסטר". היא מתבטאת בדרך כלל בחום גבוה והרגשה כללית רעה למשך יום עד ארבעה ימים, לאחריהם פריחה בצורת בועות ונגעים על פני הגוף, מכף רגל ועד ראש. הנגיף, ממשפחת נגיפי ההרפס, דוגר בגוף במשך 10 עד 21 יום, עד שהמחלה פורצת. כאמור, מאז הכנסת החיסון בשנת 2008 לשגרת החיסונים בישראל הפכה המחלה הקשה לקלה יחסית, עם נגעים בודדים על הגוף.  

הטיפול במחלה הוא בדרך כלל טיפול תומך, וכולל הורדת חום, הקפדה על היגיינת העור, טיפול מקומי בנגעים, ואנטיביוטיקה לטיפול בזיהום חיידקי של העור במידת הצורך. לפי חומרת המחלה משתמשים באמצעים נוספים, כמו אנטי-ויראליות במקרים של הדבקת פגים, או חולים הסובלים מדיכוי מערכת החיסון.