שבועות הוא חג לבן. לובשים לבן ואוכלים לבן - צבע החלב ומוצריו. המקור למסורת אכילת מוצרי חלב מגיע כנראה מכך ששבועות נקבע על ידי חז"ל כחג מתן תורה. התורה בספר שיר השירים מתוארת כ“דבש וחלב תחת לשונך", כלומר מזינה ומתוקה כמו חלב.
מחקר חדש: ניסיון ראייתי מוקדם עוזר בפיתוח עיבוד רגשי
למה חשוב לטפל נכון בכאב בפציעות ספורט?
עבור רוב היונקים, החיים מתחילים בחלב. כבר לפני אלפי שנים זיהו בעולם כי חלב של בעלי חיים שונים יכול להיות מקור למזון טעים, זמין ומזין. ההתקדמות המדעית והטכנולוגית הביאה את הפסטור, הקירור, ייצור חלב מיובש ואבקת חלב. נוצרה מציאות שבה בכל מקום היום נמצא חלב, חמאה, גבינה, יוגורט, גלידה ומוצרי חלב אחרים שנצרכים על ידי יותר משישה מיליארד אנשים ברחבי העולם.
בעשורים האחרונים אנו עדים לשינוי בתפיסת הבריאות של החלב ומוצריו. אם בעבר לא היה ספק לגבי יתרונותיהם התזונתיים והבריאותיים, הרי שהיום הדעה אינה חד־משמעית. יש הסבורים שצריכת חלב אינה מיטיבה עם בריאות האדם, ובנוסף העלייה במודעות לאיכות הסביבה תורמת לירידה בפופולריות שלו. לרוב, מופנה הזרקור לבשר ולמוצריו, אך עולה המודעות גם להשפעה של חלב ומוצריו. ומכיוון שהדעות לגבי חלב ומוצריו אינן חד־משמעיות, חג שבועות הוא הזדמנות לענות על שאלות חוזרות שמגיעות ממטופלים ומקוראים.
האם מוצרי חלב עלולים להחמיר בעיות עיכול כמו נפיחות, גזים או שלשולים? מהם הסימפטומים של אלרגיה לחלב או אי־סבילות ללקטוז? מהן האלטרנטיבות המומלצות?
אי־סבילות ללקטוז הינה תופעה פיזיולוגית שמובילה לחוסר יכולת לפרק את סוכר החלב - הלקטוז. הלקטוז הוא דו־סוכר הנמצא בעיקר במוצרי חלב (גם חלב אם), שצריך להתפרק לשני חד־סוכרים לפני ספיגתו בגוף. אנשים הסובלים מאי־סבילות ללקטוז הינם בעלי כמות נמוכה עד לא קיימת של האנזים לקטאז - האחראי לפירוק הלקטוז - במערכת העיכול.
אלרגיה לחלב כוללת פריחה, גרד, נפיחות, בחילה, כאבי בטן ובמקרים קיצוניים קשיי נשימה עד כדי הלם אנפילקטי מסכן חיים. לעומת זאת אי־סבילות ללקטוז מתבטאת לרוב בבעיות עיכול כמו נפיחות, כאבי בטן ושלשולים. בעוד אנשים עם אלרגיה צריכים להימנע לחלוטין מחלב, אנשים עם אי־סבילות ללקטוז יכולים לצרוך מוצרים דלי לקטוז.
ממחקרים בתזונה נמצא שחלק מהאנשים המוגדרים קלינית עם אי־סבילות ללקטוז מסוגלים לצרוך כמות של עד 250 מ"ל חלב ביום (כ־12 מ"ג לקטוז) בצורה מפוזרת ובכמויות קטנות לאורך היום, ולכן יש להעריך את גבול הסיבולת האישית. בנוסף, צריכה של מזונות דלים בלקטוז (גבינות ויוגורטים מכילים משמעותית פחות לקטוז בהשוואה לחלב) וחלב דל/ללא לקטוז וכן צריכה בשילוב עם מזונות אחרים יכולות לשפר משמעותית את הסבילות ללקטוז גם באנשים שהינם עם אי־סבילות ללקטוז.
ישנה גם אפשרות לצרוך את האנזים לקטאז הנמכר כתוסף לפני צריכת חלב. היכולת לבצע בדיקה גנטית פשוטה לאי־סבילות ללקטוז מאפשרת תזונה מותאמת אישית, ללא הימנעות מיותרת ממוצרי מזון המכילים לקטוז. בנוסף, שלילה או אישור של אי־סבילות ללקטוז מאפשרים להעריך שמקור כאבי בטן הוא סיבות אחרות, ולכן כשיש תסמינים כאלה, מוטב לפנות לאבחון מדויק אצל רופא.
האם יש קשר בין צריכת חלב לליחה?
נראה כי המקור הוא הרפואה הסינית. על פי עקרונות הרפואה הסינית, מוצרי חלב, ובעיקר חלב ניגר, גורמים לייצור ליחה ולחות המתבטאים בהפרשות שונות בגוף, בהן נזלת. עם זאת הראיות המדעיות לכך מעורבות ולא חד־משמעיות. מספר מחקרים הראו שצריכת חלב עשויה להגביר את סמיכות הליחה, אך לא בהכרח להגביר את הכמות שלה. תופעה זו עשויה להיות קשורה לתחושה הזמנית שחלב משאיר בגרון, אך לא בהכרח לייצור מוגבר של ליחה.
מסקנות מחקר מקיף (מטא־אנליזה) משנת 2019, שסקר מספר מחקרים, היו שאין ראיות מספיקות כדי לתמוך בהימנעות ממוצרי חלב כאסטרטגיה במחלות נשימתיות או הפחתת ליחה, ולכן אין סיבה להימנע ממוצרי חלב כדי לשפר מצבי ליחה או צינון באופן גורף. עם זאת, כל אדם הוא ייחודי ויש לשים לב לתגובות האישיות.
כיצד משווים תחליפי חלב צמחיים (משקאות שקדים, סויה, שיבולת שועל וכו') לחלב מבחינת ערכם התזונתי?
תחליפי חלב צמחיים הפכו פופולריים מאוד בשנים האחרונות, הן בקרב אנשים עם אלרגיה לחלב או אי־סבילות ללקטוז והן כבחירה בריאותית או אתית. חשוב להבין כי המוצרים המצויים היום בשוק אומנם מחליפים חלב במשקאות, אך הם אינם מהווים תחליף תזונתי. ברוב המשקאות האלה ישנה תכולה נמוכה של חלבון וסידן בהשוואה לחלב בקר או צאן, אלא אם הם מועשרים.
לעתים קרובות הם גם מועשרים בוויטמין D. ולכן חשוב לקרוא את התוויות התזונתיות ולבחור תחליפים מועשרים כדי להבטיח צריכה מספקת של חומרים מזינים. כמו כן, חלק מהמשקאות מכילים סוכר מוסף בכמות לא מבוטלת. מומלץ להעדיף את אלה שאינם מכילים תוספת סוכר.
מהי הכמות המומלצת של מוצרי חלב שיש לצרוך ביום לצורך עמידה בצורכי הסידן?
ההמלצות הכלליות הן שתיים־שלוש מנות של מוצרי חלב ביום למבוגרים, כאשר מנה אחת היא כוס חלב, גביע יוגורט, או פרוסה וחצי גבינה צהובה. ההמלצות של משרד הבריאות בישראל הן לצרוך לפחות מנה אחת של מוצרי חלב. דרישות הסידן שונות בהתאם לגיל, מין ומצב בריאותי, עם זאת הוא חיוני מאוד לבריאות העצמות והשיניים בכל גיל.
חלב ומוצריו הם אכן מקור מצוין לסידן, והסידן נספג היטב ממקורות אלה. אך ניתן להשיג סידן גם ממקורות אחרים כמו דגים עם עצמות (סרדינים), קטניות (בעיקר סויה), ירקות ירוקים (ברוקולי, קייל) ותחליפי חלב מועשרים.
השורה התחתונה: אין סיבה לחשוש ממוצרי חלב. יש בהם יתרונות בריאותיים, כשהם נצרכים באיזון ובמינון נכון. לעומת זאת למי שחלב אינו מיטיב עמו או שיש לו סיבות אידיאולוגיות להימנע מחלב והוא מעוניין לצמצם את צריכת החלב - מומלץ להתייעץ עם דיאטנים להתאמת התפריט.