"ברמה הטכנולוגית אחד הדברים הכי מעניינים שקורים היום בעולם הוא הכניסה של הבינה המלאכותית לתחום הרפואה עם כלים כמו Chat GPT ו־Med-Gemini", אומרת ד"ר טל פטלון, אחת המובילות בקידום המחקר הרפואי בעולם ומנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי.
כ-60% מצוותי הפסיכיאטריה שוקלים להתפטר מהשירות הציבורי
"אנחנו מדברים על מודלי שפה מתקדמים, שיודעים לקחת טקסט חופשי ולהוציא ממנו מידע", היא מסבירה, "כ־80% מהמחקרים היום בתחום הרפואה מתבססים על מידע מובנה, כלומר קודים של אבחנות, מחלות, תוצאות בדיקות ומרשמים ועוד, שאינן כתובות בטקסט החופשי שהרופא מתעד במערכת בזמן הביקור. שימוש בטכנולוגיות מודלים של שפה טבעית, שהתחיל להיכנס עכשיו לתחום הבריאות, מאפשר לגשת לטקסט החופשי הזה, בנוסף למידע המובנה, ולשלוף ממנו מידע קריטי למחקר וטיפול וכך לייצר מודלים מדויקים יותר".
ד"ר פטלון היא לא רק דמות מובילה בעולם המחקר הרפואי, היא גם רופאת משפחה ועוסקת ברפואה דחופה, כך שהיא מכירה מקרוב את הסטטוס הנפשי של האזרחים, רבים מהם מבקרים במרפאה שלה. "מאז 7 באוקטובר היה צורך לכל הקהילה הרפואית להגיב באופן מיידי, ואנו חווים עלייה משמעותית בטיפולים בבריאות הנפש בכל המעגלים, מרמת האדם הבודד, המשפחה, הקהילה ועד כלל המדינה", היא מספרת.
"עד אותו היום הכרנו מה שהיה או הוגדר בעולם הרפואה כ־PTSD, פוסט טראומה, ויש פרוטוקולים שלמים איך לטפל בזה, עכשיו עברנו לטפל בטראומה מתמשכת, אין פוסט, כי זה לא נגמר... אנחנו כמדינה חווים את מה שאני מכנה continuous traumatic stress syndrome, אני רואה את זה בקליניקה במרפאה ובחדר המיון. אנשים מגיעים עם רמות מתח וחרדה גבוהות, בין אם מדובר באנשים שחוו את השכול ממעגל ראשון, שני, שלישי ואפילו רביעי, וגם ברמת המדינה. יש אנשים שנמצאים בסטרס תמידי מאיום הטילים והמלחמה.
"רמות הסטרס שאנו נחשפים אליהן מאז הן גבוהות בצורה מתמדת, ויש לזה מחיר, נפשי ופיזי. הבחנו שהייתה עלייה בדרישה לשירותים של בריאות הנפש, וגם זינוק בצריכת התרופות בתחום הזה. לכן עלינו להיות מסוגלים לתת למטופלים פתרונות יותר טובים ומהירים, ומותאמים אישית למצוקות שלהם". ד"ר פטלון מוסיפה: "האתגר של מערכת הבריאות כולה הוא להטמיע טכנולוגיות קיימות ולאפשר פיתוח של טכנולוגיות חדשות שיותאמו לטיפול מהיר ומדויק בתחום בריאות הנפש. מודלים של בינה מלאכותית ומודלי שפה, כמו chat GPT, מאפשרים לנו קפיצת מדרגה גדולה, כי בשילוב מידע מטקסט חופשי ניתן לבנות מודלי AI לאיתור, הפניה, טיפול ומעקב אישי שמשלב פידבק לופ מהמטופל חזרה למטפל"
אבחון באונליין
"אני מאמינה שתוך חמש עד עשר שנים תהיה רפואה היברידית", היא מדגישה, "כלומר לא נוכל כבר לטפל בלי לערב טכנולוגיות בתוך התהליך הטיפולי עצמו באיזושהי צורה. מאחר ויש היום ויהיה בעתיד גידול משמעותי בכמות המטופלים, בלי לערב טכנולוגיות יהיה מאוד קשה לאבחן ולטפל בכמות כזו גדולה של פניות למערכת. כבר היום אנחנו עדים בעומסים חסרי תקדים על מערכת הבריאות. במקביל, אף רופא או רופאה לא מסוגלים לעקוב ולקבל תמונה מלאה של כל המחקרים המתפרסמים בתחום הרפואה בעולם ברמה היומיומית, אנחנו חייבים עזרה.
"בשנים הבאות להערכתי לפחות 25% מהאנשים יעברו את האבחון הראשוני או הטיפול דרך האונליין", היא מוסיפה, "היום לדוגמה, בתחום בריאות הנפש, אפשר לטפל מרחוק באמצעות שיחת וידיאו, ובעתיד תתווסף הבינה המלאכותית שתיקח בחשבון את כלל המידע בתיק הרפואי כולל מידע גנטי ותאפשר להתאים מראש את הטיפול המיטבי. לדוגמה, אם יש לי מבחר של תרופות נגד דיכאון, איזה תרופה תהיה הכי יעילה עבור האדם הספציפי הזה, בהתבסס על נתונים קיימים".
ד"ר פטלון מסבירה: כי "כיום אנחנו לוקחים את מכלול הנתונים שאנו מקבלים מהמטופל והרקע הרפואי שלו, ומנסים להתאים טיפול. זה יותר ניסוי וטעייה, אם זה הצליח מתקדמים, ואם לא מפסיקים ומנסים משהו אחר. חשוב לזכור שעבור המטופל זה מדובר בקושי מתמשך עד שמותאם לו הטיפול. כשניתן יהיה לשלב את המידע הגנטי של המטופל, יחד עם דאטה כולל יותר כמו היסטוריה רפואית, גורמי סיכון, תוצאות מעבדה והדמיות וכו', נוכל לבנות מודלים שיעשו התאמה אישית למטופל".
הערך המוסרי
ד"ר פטלון מונה את המכשולים בדרך להשלמת המהפכה הטכנולוגית בשירותי הרפואה. "כל אלגוריתם נבנה על סמך דאטה מסוים, במובן שלנו, אוכלוסייה מסוימת. אם ניקח לדוגמה ממוגרפיה, שנועדה לגלות סרטן שד בשלב מוקדם, אלגוריתם שנבנה בקנדה לאיתור סרטן שד באוכלוסיית נשים בסיכון, מתבסס על מידע מקומי שבו הנשים מתחילות בדיקות סקר בגיל 30 ונרצה להטמיע אותו במדינה אחרת, שם הבדיקות מתחילות בגיל 40, זה לא יהיה מדויק. לאוכלוסיות שונות יש תנאים מוקדמים שונים שמשפיעים על הדיוק של האלגוריתם.
דוגמה נוספת, שיותר רלוונטית לארץ, זה אם אפתח אלגוריתם ולא אכלול בו נשים אשכנזיות עם מוטציה מסוימת שיש לה שייכות לסרטן השד. הבנייה של המודלים צריכה להיות מאוד אחראית וספציפית לקהל היעד שעליו המודל מופעל".
עוד נושא חשוב נוסף, שאינו מדובר עדיין בכלל, הינו מה הערך המוסרי שעומד בבסיס האלגוריתם. "השאלה היא האם מי שעומד מאחורי הפיתוח חושב על המטופל או על הצרכים של המרפאה או המוסד הרפואי. כשאנחנו מכניסים את הקווים המנחים של אותו אלגוריתם או אפליקציה, האם נחליט לשלוח לבדיקה נוספת או לא, לפי הצרכים הרפואיים של המטופל, או אולי לפי עלות הבדיקה.
"חייבים לוודא שמה שעומד באבני היסוד של פיתוח האלגוריתם זה טובת המטופל, וכאן דרושה מיומנות מאוד ספציפית לבדיקת האלגוריתם בכדי להטמיע בצורה אחראית ומותאמת לערכי הארגון. במכבי כל אלגוריתם שמוטמע נבדק ועובר בקרה שאכן פועל לטובת המטופל ומשפר את בריאותו".
ד"ר פטלון צופה עלייה דרסטית של אלגוריתמים בתחום הרפואה, ומדגישה את החשיבות בבחירת הטכנולוגיה הנכונה להטמעה בארגוני בריאות - "זה הפך להיות נגיש, ויהיו אלפי אפליקציות בתחום של חברות וסטארט־אפים שונים, האתגר יהיה הטמעת הטכנולוגיה באפון מדויק ונגיש".
"אין ספק שבעתיד היכולות הדיגיטליות ייתנו הרבה יותר שירותים במרחב הווירטואלי", היא אומרת, "כגון השימוש במשקפיים המתקדמות של אפל שעושות שימוש במציאות רבודה, והכניסו לתפריט הראשי את נושא המיינדפולנס ובריאות הנפש, אז זה נותן לנו אינדיקציה עד כמה תופס הטיפול בבריאות הנפש מקום מרכזי בחיינו.
"בארץ עדיין עדים לעלייה משמעותית מאוד בדרישה ובביקוש לשירותים לטיפול בבריאות הנפש, ולעלייה ברישום תרופות בתחום, ולכן נדרש שימוש בהטמעת טכנולוגיות שיקלו, וייתנו פתרונות שימושיים למטופלים. בסופו של יום הכניסה של מכשירים חכמים לבישים לחיינו, כמו השעונים החכמים, מאפשרת לנו לנטר בזמן אמת את הסימנים הביולוגיים של המטופלים כמו דופק, כמות צעדים, רמת חמצון, איכות שינה ועוד. וזה ילך ויתקדם בשנים הבאות".
"אני לא חושבת שהטכנולוגיה, גם בעתיד, תחליף את הרופא ואני גם לא חושבת שצריך לאבד את המגע האנושי", היא מדגישה, "אני כן חושבת שה־AI, באופן כללי, צריך לתת בסוף למקבלי ההחלטות הרבה יותר כלים מיידיים, מדויקים ועכשוויים כדי להישען עליהם בזמן קבלת החלטה. הטכנולוגיה לעולם לא תחליף המגע האנושי שיש בו כוח טיפול וריפוי בפני עצמו.
תקופה משמעותית
ד"ר פטלון צופה כי נראה קפיצת מדרגה בקרוב בעולם הרפואה הווירטואלי הכולל שימוש במציאות רבודה הכוללת טיפול ורפואה מונעת. "אם נעשה זאת בצורה אחראית, אנו נוכל לייצר התאמה של תרופות אישיות למטופלים, ממש לפי הדנ"א שלהם. נדע גם למנוע ולנטר הרבה מצבים רפואיים בעייתיים כגון מחלות לב, טרשת עורקים, סרטן שד ועוד, לפי ממצאים גנטיים. זה העתיד של הרפואה, במכבי קיים היום מאגר דגימות ביולוגיות הגדול בישראל הכולל מעל מיליון דגימות למחקרים גנטיים ומחקרי ביג דאטה. הטכנולוגיה הקיימת והמתפתחת כגון השימוש במחשבים קוואנטיים יאפשר עיבוד מידע שעוד לא ראינו כמותו ובעזרתו אין ספק שנחווה שינוי מהותי באיך שאנחנו נאבחן ונטפל בעתיד. זו תקופה משמעותית ומרגשת בעולם הרפואה".
היא מדגישה את החשיבות של הכלים האלה, במיוחד על רקע השחיקה ההולכת וגוברת בקרב עובדי הרפואה בארץ והעולם בשנים האחרונות, קודם עם מגיפת הקורונה ואחר כך המלחמה המתמשכת.
"אנחנו באמת מערכת מאוד שוחקת, בין אם עוסקים בענף הרפואה, אחים ואחיות, עובדים סוציאליים, הצוותים הרפואיים עובדים באמת סביב השעון ומרגישים את השחיקה.
"מניעת שחיקה הינה אחד הדברים המשמעותיים שצריכים לקרות במערכת הבריאות", היא מוסיפה, "עם זאת, לנו כאזרחים יש גם אחריות אישית, אם אנחנו מזהים אצלנו או אצל סביבתנו סימני שחיקה או מצוקה, עלינו לטפל בזה או להפנות לטיפול, אסור להתעלם ולהתכחש לסימני האזהרה כמו דיכאון, חוסר מוטיבציה, בעיות שינה או התפרצויות בלתי נשלטות של כעס.
"במהלך המלחמה הוקמו במכבי שירותים מיוחדים למתן מענה למשפחות החטופים, לחברי מכבי, גם לעובדים. בנוסף, נפתח לקהל הרחב קו אונליין המאפשר גישה דרך האפליקציה לשירותים כמו עובד/ת סוציאלית, פסיכולוגים, תמיכה של אחים/אחיות וגם שירותים ברפואה משלימה במכבי טבעי וכדומה. עשינו המון מהלכים על מנת להנגיש את שירותי בריאות הנפש ולתת עזרה מיידית למי שצריך".
את הראיון מבקשת ד"ר פטלון לסיים בנימה אופטימית, עד כמה שניתן, במבט אל העתיד, ומה על המדינה לעשות בטווח הקצר. "משרד הבריאות צריך לתת דגש על קידום המשאבים המושקעים בנושא בריאות הנפש ושיקום ובו־זמנית לעודד הכנסת טכנולוגיות לתחום הטיפול". ד"ר פטלון מסיימת ואומרת: "אני אסירת תודה והערכה לצוותי הרפואה בישראל שעושים עבודה מסורה, לא מתפשרת ויוצאת דופן באיכותה. יש לנו דור צעיר של רופאים שהוכיח את יכולתו בשעות קשות ומהווה דוגמה אישית לכולנו. כולי תפילה ותקווה להשבת החטופים במהרה".