זמן מלחמה הוא זמן של משבר, המצב הביטחוני מאתגר וחוסר הוודאות גדול. לעיתים, אפילו שנמצאים במקום בטוח, הלב מתכווץ והחרדה מתגברת רק ממחשבות על החטופים, על החיילים ועל האבדות הקשות.
אם המשפחה מפונה מביתה או חוותה שכול או פציעה של אדם קרוב, המשבר חריף אף יותר. רגשות קשים או ייאוש מוכרים ונפוצים בימי משבר, אך יש לשים לב למקום שהם תופסים בחיינו, אותם רגשות יכולים להפוך למועקה שמקשה על אורח החיים התקין.
זיהוי תסמיני מצוקה, התערבות ראשונית ותיווך נכון של המציאות, הם דברים חשובים המסייעים ותורמים לרווחה נפשית ולמניעת תסמינים שעלולים להתפתח לפוסט טראומה. למה כדאי לשים לב? שינויים בהרגלי שינה והרגלי אכילה, עייפות מוגברת, קושי להירדם, יקיצות במהלך הלילה, שינה מוגברת או נדודי שינה, יכולים להוות סימן ראשון למצבנו הנפשי.
במצבים אחרים ולאחר אירוע טראומתי עלולים להופיע סיוטים וחלומות קשים. יכול להיות גם חשש להירדם, מתוך חשש להיפגש שוב עם האירוע הטראומתי בחלום. כמו שינה, גם אכילה היא סימפטום המתבטא בחוסר תאבון או אכילה מופרזת לצורך הרגעה. אם אתם מרגישים שאיבדתם שליטה על הרגלי האכילה שלכם, זו עוד נורה שיש לשים לב אליה.
תגובתיות יתר וקשיים בריכוז - אנשים שעוברים אירועים טראומטיים חווים הפעלת יתר של מערכות פיזיולוגיות שונות בגוף. הלב דופק מהר יותר, הנשימה משתנה, תחושת סכנה כמו ממלאת את הגוף, ישנה רגישות יתר, ופתאום התנהגויות שגרתיות של בני המשפחה/חברים גורמות לחוסר סבלנות, כעסים, התפרצויות ועוד.
לעיתים ניתן לראות שמשימות שצלחנו בעבר ללא קושי מיוחד יכולות להפוך למורכבות יותר לביצוע. התחושות האלה נגרמות מפעילות של המערכת העצבים הסימפתטית (מערכת שמופעלת בזמן סכנה) הפעלה לאורך זמן של מערכת זו עלולה לגרום לנזק נפשי.
תחושת עצב העדר עניין ומוטיבציה - לעיתים נרגיש שדברים שעניינו אותנו עד לא מזמן פתאום נראים לא חשובים וחסרי משמעות, החשק ליצור, לעשות, וללמוד דברים חדשים הולך ודועך, יש קושי ביצירת קשרים אינטימיים ובקשרים בכלל. מצב הרוח ירוד ועולות מחשבות קשות של חוסר ערך, אשמה ובושה.
הסתמנות פיזית - המצב הרגשי עלול גם לגרום לתחלואה גופנית שיכולה לבוא לידי ביטוי במיחושים וכאבים שונים, ואף בחולי גופני. חשוב לדעת כי מתח נפשי מחליש את מערכת החיסון ומערכות אחרות, ולכן גם חולי גופני יכול להוות סימן לכך שיש לטפל במצב הנפשי.
התקף חרדה - בהתקף חרדה נרגיש באופן מפתיע, ובלי התראה מוקדמת, תחושות פיזיות קשות, תחושות של בהלה, סכנה ופחד מוות - ללא סיבה ברורה. בזמן התקף חרדה יש תחושה של חוסר שליטה, ועשויים להרגיש דפיקות לב מואצות (לפעמים עד כדי תחושה של התקף לב), זיעה קרה, רעד, קושי לנשום, סחרחורת, ואפילו טשטוש ראיה.
מתי כדאי לפנות לעזרה? כשעצמת המצוקה גבוהה מהרגיל (ביחס לאחרים ואפילו ביחס לעצמך), כשהמצוקה לא עוברת ולא פוחתת עם הזמן ומפריעה לתפקוד היומיומי בעבודה בלימודים או בבית. אח.יות בריאות הנפש בעלי ידע רב בהתמודדות עם מתח ומצוקה נפשית ויכולים.ות לספק יעוץ ליווי ותמיכה לאדם ולמשפחתו.
כותבת הטור היא צפנת נורמן רכזת (סיעוד) ברה"ן מחוזית במאוחדת מחוז דרום ואחות במיזם wonder, שירות דיגיטלי חדשני המחבר בין מטופלים הזקוקים לשירות רפואי בבית ובין אחיות מוסמכות.