מחלות דלקת הכבד הנגיפית מתפשטות בישראל: נתוני משרד הבריאות מצביעים על עלייה משמעותית בשיעור התחלואה בשנה האחרונה בהפטיטיס מסוג A, B ו־C. הנתונים מראים שרוב התחלואה באזור ירושלים והדרום, וזאת בעיקר משום שהורים אינם מחסנים את ילדיהם.
קדחת מערב הנילוס מתפשטת: חולה מאושפז במצב קשה
דלקת כבד נגיפית נחשבת למחלה ממסוכנת, ובמקרים מסוימים - ללא טיפול מוקדם עלול הנדבק להידרדר עד לצורך בהשתלת כבד. הפטיטיס מתחלקת למספר סוגים בהתאם לסוג הנגיף שגרם לה.
דלקת כבד נגיפית מסוג A מועברת מאדם לאדם דרך מזון או מים מזוהמים. דלקת הפטיטיס B עוברת בנוזלי גוף כמו דם וביחסי מין. נגד שניהם קיים חיסון יעיל המצוי בשגרת חיסוני הילדים בישראל. דלקת כבד נגיפית מסוג C מועברת דרך נוזלי גוף, לרוב באמצעות חשיפה לדם נגוע ממזרקים משומשים של נרקומנים. דלקות כבד נדירות יותר הן מסוג D ו־E. מחלת הפטיטיס יכולה להיגרם גם ממגוון נגיפים אחרים, ובהם אדנו וקורונה.
הדלקת גורמת לעתים לתסמינים המופיעים זמן רב אחרי ההדבקה, שעה שהנגיף נותר בגוף, משתכפל ומתחיל להרוס את הכבד. במקרים כאלו מופיעים חום גבוה לזמן ממושך, בחילות, הקאות, כאבי בטן וצהבת. במקרים חמורים נוצר הרס בלתי הפיך של רקמת הכבד ומתפתחות מחלות כמו שחמת הכבד או סרטן הכבד. חולים אלה נאלצים לעבור השתלת כבד.
מחלת ההפטיטיס מסוג A כמעט נעלמה מהעולם המערבי בזכות החיסונים, וגם שיעור התחלואה בהפטיטיס B צנח משמעותית במדינות שבהן קיימת שגרת חיסונים. בישראל אובחנו בשנה שעברה 14 מקרי דלקת כבד נגיפית A ו־16 מקרי דלקת כבד נגיפית B. אלא שהשנה המספרים עלו משמעותית: 84 ישראלים נדבקו עד כה בהפטיטיס מסוג A, ו־33 בהפטיטיס מסוג B.
הקפיצה בשיעור ההדבקות נובעת מסירוב להתחסן באזורי בית שמש, ירושלים ודרום הארץ, שבהם נוטים גם לא לחסן בשאר חיסוני השגרה, ולראיה - גם שיעורי התחלואה בשעלת שם גבוהים מאוד.
משרד הבריאות מסר בתגובה: "במטרה להעלות את הכיסוי החיסוני, לשכת הבריאות המחוזית נוקטת פעולות רבות על מנת להנגיש את החיסון נגד צהבת A לאלו שטרם חוסנו, ולהשלים את המנות החסרות למי שלא הגיע בזמן לחיסון השני. במקביל, מתקיים קשר רציף עם קופות החולים באזור להעלאת מודעות הרופאים והצוותים במרפאות ויידוע התושבים במגוון דרכים בנוגע לאמצעי הזהירות וחשיבות החיסון".