עבור רבים, מחלת הקורונה היא עניין של כמה ימי כאבים, שיעול, עייפות ואובדן חוש הריח והטעם. אבל אצל אחד מכל חמישה מקרים המחלה עלולה להימשך זמן רב - מה שנקרא "לונג קוביד".
כעת מחקר חדש מצא את גורמי הסיכון ללקות בתופעה שעלולה להתבטא בעשרות תסמינים ובחודשים של סבל ופגיעה באיכות החיים. צוות מומחים מרחבי ארה"ב ניתח את הרשומות של 4,708 מבוגרים בארה"ב שנדבקו בקורונה בין אפריל 2020 לפברואר 2023. בערך אחד מכל חמישה עדיין סבל מתסמינים לאחר שלושה חודשים. החוקרים מצאו ש"לונג קוביד" נפוץ יותר אצל נשים, או אצל אלה הסובלים ממחלות לב וכלי דם. הלונג קוביד היה פחות נפוץ אצל מי שהיה מחוסן נגד קורונה או באלה שנדבקו באחת מהגרסאות הקדומות של זן האומיקרון, שנחשב לפחות אלים.
מי נמצא בסיכון לקדחת הנילוס? כל השאלות והתשובות בנוגע למחלה
הקורונה מרימה ראש: שני חולי קורונה מאושפזים במצב קשה ברמב"ם
"המחקר שלנו מדגיש את התפקיד החשוב שמילא החיסון נגד קורונה, לא רק בהפחתת חומרת הזיהום אלא גם בהפחתת הסיכון ללונג קוביד", אומרת ד"ר אליזבת אולסנר, אפידמיולוגית במרכז הרפואי אירווינג של אוניברסיטת קולומביה.
בעוד שמצבים בריאותיים מסוימים כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית והיסטוריה של עישון היו קשורים לזמני החלמה ארוכים יותר, אלה הפכו לחסרי משמעות ברגע שגורמי סיכון אחרים נלקחו בחשבון. במדגם זה החוקרים לא מצאו קשר משמעותי לבעיות נפשיות אף שלונג קוביד עלול לגרום גם לפגיעה במוח ובתפקודו.
"למרות שמחקרים הצביעו על כך שמטופלים רבים עם נגיף הקורונה ממושך חווים אתגרים בבריאות הנפש, לא מצאנו שתסמיני דיכאון לפני זיהום בנגיף הקורונה היוו גורם סיכון מרכזי ללונג קוביד", אמרה אולסנר והוסיפה: "באמצעות זיהוי גורמי הסיכון של מי שצפוי לחוות מחלה ארוכה, נוכל בעתיד אולי לקצר או להפחית את הסיכון לתופעת הקורונה הכרונית".
לונג קוביד: תסמינים שנמשכים גם עד שנתיים
תסמונת הקורונה הממושכת, לונג קוביד, היא השם שניתן למחלה שבה התסמינים נמשכים יותר מ־12 שבועות ובעוצמה משתנה. חלק מהתסמינים נעלמים וחוזרים, ואחרים אינם מופיעים בתחילת המחלה ומתפרצים רק לקראת ההחלמה או אחריה.
עד כה דווחו כ־200 תסמינים אפשריים בקורונה הכרונית, כשהשכיחים בהם כוללים שיעול, קוצר נשימה, עייפות, כאבי שרירים, בעיות קשב וזיכרון, חרדה, דיכאון, פריחות בעור ושלשולים. הדעה הרווחת היא שהמחלה נגרמת מתהליכים דלקתיים שנוצרים בגוף בתגובה לפלישה של נגיף הקורונה, ובהם "סערת הציטוקינים", מעין השתוללות של מערכת החיסון הגורמת לפגיעה נרחבת בגוף ובכלי הדם.
אין תרופה לקורונה כרונית, והטיפול מתבצע בהתאם לתסמינים עצמם. כך למשל חולים הסובלים מפגיעה ריאתית ממשיכים בטיפולי פיזיותרפיה, משאפים לפי הצורך ופעילות גופנית משקמת. לחולים הסובלים מהפרעות נפשיות ובהן דיכאון וחרדה יוצע טיפול תרופתי ופסיכולוגי. חולים הסובלים מתלונות נוירולוגיות ממשיכים במעקב מרפאה נוירולוגית. חלק מהחולים בסיכון גבוה להיווצרות קרישי דם יטופלו במדללי דם ומעקבים תכופים אצל הקרדיולוג.