מזה תשעה חודשים, תריסר חטופות מוחזקות בשבי החמאס, והאפשרות המזעזעת של היריון בשבי שוב צפה על פני השטח: מסמך רפואי חדש שסקר את הספרות הרפואית מגלה את הסוגיות הרפואיות הנפשיות והסוציאליות הצפויות במקרה שהתרחשה הזוועה ואחת מהחטופות שנאנסה הרתה.
המאמר פורסם בגיליון החדש של כתב העת "הרפואה" של ההסתדרות הרפואית, והוא נכתב ע"י ד"ר לאה שלף מבית הספר לעבודה סוציאלית במכללת ספיר, והפסיכיאטר ד"ר גיל זלצמן מבית החולים גהה. המחברים מציינים כי במספר מלחמות שהתרחשו ברחבי העולם נעשה שימוש באונס בנסיון שיטתי להשמיד אוכלוסייה. כך למשל התקפות דאעש מאז 2014 בעת המלחמה בעיראק ובסוריה, ואונס המוני של נשים במלחמות ביוגוסלביה לשעבר ורואנדה.
מגרש המשחקים האיראני: ארסנל הנשק החות'י נחשף - והוא מפלצתי
"רק אלוהים יגרום לי לפרוש": למרות הלחץ הגובר, לביידן יש תוכניות אחרות
מספר מחקרים שבדקו את ההשלכות הפסיכולוגיות של אונס בנשים ששרדו במצבי מלחמה, הראו שהן סובלות ממגוון בעיות נפשיות ובהן חרדה, דיכאון, הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות בתפקוד המיני לצד צריכת אלכוהול, סמים וניסיונות התאבדות. הסיכון לפתח "פוסט טראומה" – PTSD, לאחר אירוע אונס, גבוה פי 6.2 , וכאשר מדובר בנשים שנחשפו לאירועים טראומטיים אחרים כמו תקיפה, עינויים, הרג או אונס של אחרים, מתלוות לפוסט הטראומה הפרעות פסיכיאטריות קשות ארוכות טווח. סקירה של הספרות מצביעה על כך שהסיכוי להיריון כתוצאה מאונס בשבי עלול להגיע גם ל-20%.
למרבה האירוניה, "חוק האונס" של דאעש אוסר על אונס נשים בהיריון. על כן הארגון מונע מהנשים שנלקחו בשבי שאותן הוא הופך לשפחות מין להיכנס להיריון. עם זאת על פי האידיאולוגיה המזוויעה של הארגון הרצחני אותו מחקה החמאס, קובעת שלהכניס אישה להיריון למעשה הופך אותה למוסלמית וכך גם את ילדיה שנולדים וכי היא צריכה להיות אסירת תודה לאורך חייה על כך. בעלון רשמי שפורסם על ידי דאעש בנושא שפחות נכתב כי לוחם יכול לאנוס אישה שהוא משעבד כמעט בכל מצב, גם אם היא ילדה, אך עליו לוודא שאיננה בהיריון. מספר ניצולות סיפרו כי קיבלו גלולות למניעת היריון או גלולות של היום שאחרי בשבי.
במאמר מציינים החוקרים כי למרות הקושי לשאת את הרעיון של הריונות כתוצאה מאונס בשבי, יש להתכונן לכל תרחיש, לטפל בכל הדרכים המוכרות לטיפול בטראומה כדי להקל על הסבל ולעודד משאבים באמצעות כלים ליצירה מחדש של תחושת ביטחון.
אופן סיום ההיריון תלוי בגיל העובר ובמועד ההחלטה. בשבועות היריון צעירים ניתן לסיים את ההיריון באמצעים פשוטים יחסית, תרופתיים או כירורגיים, בעוד שבמקרה של היריון מעבר לגבול החיות – שבוע 24, סיום ההיריון מבוצע על ידי המתת העובר ברחם וריקון הרחם בלידה שקטה, שהיא אירוע טראומטי בפני עצמו ומצריך ליווי צמוד של אנשי בריאות הנפש.
בסיכום המאמר ממליצים המומחים כי תבוצע הכנה של הצוותים המטפלים לכל תרחיש, כולל כזה בו אישה תבחר להמשיך את ההיריון מסיבה דתית: "יש חשיבות עצומה של כבוד להחלטת הקורבן, ללא הנחה מוקדמת כלשהי של הצוות הרפואי. עם זאת המעבר מחוסר אוטונומיה מוחלט בשבי אל החופש עלול להיות מבלבל ונדרשת גם עמדה מייעצת של הצוות במקרה שהנפגעת מתקשה להחליט. גם באירועים הקשים ביותר בספרות, הטיפול נכון ורגיש נצפה שיפור במצבן הרגשי של חלק ניכר מהקורבנות".