הלחות הישראלית המטרידה במיוחד בחודשי הקיץ, מביאה איתה לא רק אי נוחות אלא גם תופעה מטרידה מאוד: הזעת יתר. שינויי האקלים, כך נראה, מחמירים את אחוזי הלחות שהולכים ומאמירים, ועמם גם תופעת ההזעה. הסיבה לכך היא שהטמפרטורות הגבוהות מחממות את מי הים ומקורות מים נוספים, הם מתאדים ונעים עם הרוחות לעבר אזורי החוף כמו תל אביב, שם הלחות מתגברת.

הרוחות ממשיכות להסיע את הלחות גם לעבר ערים מזרחיות שם משטר הרוחות מינימלי. הלחות נעצרת במקום, האחוזים מאמירים ועמם גם ההזעה. בעוד שלעתים מדובר בנטייה גנטית תמימה, הזעת יתר עשויה להיות גם סימפטום לבעיות רפואיות שונות, החל מהשמנת יתר ופעילות יתר של בלוטת התריס ועד למצבים חמורים יותר כמו גידולים סרטניים.

מרתון השתלות מתרומת משפחתו של מיכאל בן ה-27 שמת מפגיעת מיירט
ה-FDA אישר תרסיס ראשון בעולם לטיפול באלרגיה מסכנת חיים – במקום זריקה

הזעת יתר מוגדרת כהזעה מוגזמת שאינה קשורה לפעילות גופנית, טמפרטורה או גורמים רגשיים. היא יכולה להיות ראשונית, כלומר ללא סיבה ברורה, או משנית למצבים רפואיים שונים. בין המצבים הרפואיים שיכולים לגרום להזעת יתר נמנים השמנת יתר, פעילות יתר של בלוטת התריס, מנופאוזה, יתר לחץ דם ובעיות לב, תרופות ואפילו גידולים ממאירים, שלעיתים גורמים להזעות לילה.

היפרהידרוזיס: לא סתם זיעה

בניגוד להזעת היתר הרגילה, מחלת היפרהידרוזיס היא סוג הזעת יתר מרובה מאוד שפוגעת משמעותית באיכות החיים. הסובלים ממנה כבר מילדות, מזיעים ללא הרף בעיקר מכפות הידיים, הרגליים ובתי השחי. הם מתקשים ליהנות מפעילויות יומיומיות פשוטות כמו הליכה עם כפכפים או לחיצת יד, נמנעים גם מלהחזיק דפים כדי לא להרטיב אותם, נבוכים מכתמי ההזעה הרבים וחווים לעתים קרובות תחושת חוסר ביטחון.

בשל ההזעה האינטנסיבית מכפות הרגליים, רבים מהם נמנעים מהתהלך יחפים או בנעליים פתוחות, מה שמחמיר עוד יותר את ה"מיקרו אקלים" החם והלח שנוצר בכפות הרגליים ועמו זיהומים פטרייתיים וחיידקים שלעתים קשים לטיפול.

הריח הלא נעים של הזיעה נובע מפעילותן של בלוטות זיעה אפוקריניות, המתחילות להפריש בגיל ההתבגרות. החומר המופרש מכיל שומנים וחלבונים, וכאשר חיידקים על העור מפרקים אותם, נוצר הריח המוכר והלא רצוי. מנגד, בלוטות אקריניות נמצאות בכל חלקי הגוף ומייצרות זיעה המורכבת בעיקר ממים, ולכן אינה גורמת לריח.

בלוטות אפוקריניות מתחילות להתפתח בדרך כלל לקראת גיל ההתבגרות, אך לעתים הן מקדימות את הופעתן, אפילו כבר בגיל שמונה. לכן, אם ילדכם מזיע ומדיף ריח, בהחלט ניתן ללמד אותו להשתמש בדאודורנט היפואלרגני, שבטוח לשימוש גם בילדים.

הטיפולים להזעת יתר: זמניים, כואבים ויקרים 

קיימים מספר טיפולים להקלה על הזעת יתר, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו:

·        אנהידרול פורטה: תכשיר בתצורת "רול און" המכיל אחוז גבוה של מלחי אלומיניום. התכשיר פועל על ידי סתימת נקבוביות הזיעה, ונחשב ליעיל מאוד. עם זאת, משתמשים רבים מדווחים על תחושת גרד ועקצוץ בשל רגישות למלחי האלומיניום.

·        מכשיר אנרגיה אלקטרומגנטי: מבטיח להרוס את בלוטות הזיעה בבית השחי באמצעות חימום סלקטיבי. בלוטות הזיעה שנהרסו לא יגדלו בחזרה, אך הטיפול יקר מאוד ומגיע לכ-18 אלף שקלים.

·        זריקות בוטוקס: הבוטוקס, המוכר בעיקר מהשימוש שלו בהחלקת קמטים, משמש גם לטיפול בהזעת יתר. הרעלן בוטוליניום גורם לשיתוק זמני של בלוטות הזיעה, והשפעתו נמשכת כשלושה עד עשרה חודשים. הטיפול קל לביצוע ואינו דורש זמן החלמה, אך הוא זמני, יקר, ודורש הזרקות מרובות וכואבות באותו אזור. לפיכך רבים נמנעים מלהיעזר באופציה זו.

הזרקת בוטוקס. כואב יקר וזמני  (צילום:  iStock)
הזרקת בוטוקס. כואב יקר וזמני (צילום: iStock)

·        ניתוח סימפטקטומיה: ניתוח המיועד לאנשים הסובלים מהזעת יתר בכפות הידיים. במהלך הניתוח מנתקים את העצבים המפעילים את בלוטות הזיעה בכפות הידיים. עם זאת, הניתוח עלול לגרום לתופעת "הזעה מפצה" באזורים אחרים בגוף.

·        תרופה ניסויית: זו תרופה וותיקה שמיועדת לבעיות בשלפוחית שתן נמצאה יעילה להזעת יתר. מדובר בתכשיר "אוקסיבוטינין", הנמכרת בארץ תחת השם נוביטרופן. זוהי תרופה אנטיכולינרגית המשמשת בעיקר לטיפול בדליפת שתן ושלפוחית רגיזה. אך בשל חסימתה את המוליך העצבי אצטילכולין האחראי בין היתר על שליטה על שרירים, הוא מפחית גם את פעילות השרירים האחראים על ההזעה. מחקרים שכמה מהם בוצעו גם בישראל, הראו יעילות משמעותית בהפחתת הזעת יתר שלא הגיבה לטיפולים אחרים.

התרופה אוקסיבוטינין. הניסויים הקליניים הראו הצלחה (צילום: כצט)
התרופה אוקסיבוטינין. הניסויים הקליניים הראו הצלחה (צילום: כצט)

עם זאת היא אינה מרפאה ויש צורך בנטילה קבועה כדי לשמור על השפעתה. מרשם לתרופה תוכלו לקבל בהצטרפות למחקר, או בהמלצת מומחה לרפואת עור בכיר בטופס שנקרא 29ג' המועבר לאישור משרד הבריאות. המינון ההתחלתי המקובל הוא 2.5 מיליגרמים פעם ביום, שאותו ניתן להעלות בהדרגה עד ל-5 מיליגרם ביום. חשוב לזכור שלתרופה כמו לכל תרופה גם תופעות לוואי שהשכיחות בהן כוללות יובש בפה, עצירות, סחרחורת, קושי במתן שתן ועצירות, שלרוב חולפות מאליהן עם המשך הטיפול.

לסיכום: אם אתם סובלים מהזעת יתר, ובפרט מהיפרהידרוזיס, פנו לרופא עור כדי לאבחן את סוג הבעיה ולקבל המלצות לטיפולים האפשריים שהוזכרו. הזעת יתר שפוגעת בחיי היום יום אינה תקינה, וכדאי לנסות את הטיפולים הזמינים.

בינתיים, חשוב שתקפידו על היגיינה מרבית הכוללת מקלחות מרובות, החלפת בגדים ובמיוחד גרביים לעתים קרובות, ושימוש בתרסיסים שיסייעו בהפחתת הזיעה והריח האופנסיבי. הקפידו ככל האפשר להשתמש בנעליים פתוחות – סנדלים, כפכפים, או הליכה יחפה בפרט בבית. מומלץ ללבוש בגדים מבדים טבעיים כמו כותנה ופשטן שמאפשרים אוורור לעור ומפחיתים את ההזעה, ולהימנע מביגוד צמוד או סינתטי. 

גם התזונה שלכם חשובה ועלולה להשפיע על ההזעה: מומלץ להימנע ממזונות חריפים, צריכה מוגברת של קפאין ואלכוהול. ואולי העצה הכי טובה: השתדלו לשהות במקומות ממוזגים. המזגן מפחית את הלחות והטמפרטורה בגוף, ועשוי גם להפחית משמעותית את ההזעה שלכם.