ההוצאה הלאומית לבריאות הסתכמה בשנת 2024 בכ-136.3 מיליארד שקל, שבמחירים שוטפים היוו 7.2% מהתמ"ג, כך מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
משחקים עם הנשמה: משחקים דיגיטליים כפלטפורמה לשינוי חברתי
מחקר חדש מגלה: באיזה גיל מתחילה ההזדקנות? | ד"ר איתי גל
בלמ"ס ציינו, כי ההוצאה הלאומית לבריאות ירדה בשנת 2023 בשיעור של 0.9%, במחירים קבועים, לעומת שנת 2022. ההוצאה לנפש, במחירים קבועים, ירדה אשתקד ב-2% לעומת שנת 2022.
מהפילוח עולה עוד כי אשתקד, תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות ורופאי שיניים) מימנו 21.3% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13.5% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים.
עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2023,שיעור המימון הציבור כאחוז מהתמ"ג היה 4.6%, ירידה של 4.7% לעומת השיעור משנת 2022. אשתקד שיעור ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי גולמי הסתכם ב-7%.
מנתוני השוואה לעומת מדינות אחרות עולה כי אחוז ההוצאה השוטפת (ללא השקעות) לבריאות בישראל מהתוצר המקומי הגולמי (7%) היה דומה לשיעור באירלנד (6.6%) ונמוך מחלק ממדינות ה-OECD, ובמיוחד מגרמניה (11.8%) ומקנדה (11.2%).
השיעור הנמוך ביותר היה בלוקסמבורג (6.4%) ובהונגריה (5.8%). עוד עולה מההשוואה הבינלאומית, כי אחוז המימון הציבורי (כולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה) של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (64%) גבוה מאחוז המימון הציבורי בצ'ילה (58%), בפורטוגל (63%) ובדרום קוריאה (62%).
לעומת זאת, הוא נמוך מזה שבליטא (71%), בקנדה ובהונגריה (67%). אחוז המימון הציבורי בשוודיה היה הגבוה ביותר, 86% מההוצאה השוטפת לבריאות.