משרד הבריאות פרסם הערב (שני) את מסקנות תחקור המענה הרפואי באירועי השבעה באוקטובר, עת מתקפת הטרור הרצחנית בעוטף עזה. למן הדקות הראשונות של פינוי הפצועים, נדרכה מערכת הבריאות להפעלה רחבה כדי לתת מענה לאירועי הטבח בהיקפים שהתבררו רק ימים לאחר מכן.
אירועי היום והימים שבאו אחריו היוו אתגר עצום למערכת הבריאות. ההפתעה, היקף הנפגעים, אי הידיעה באשר למתרחש בשטח ולהתפתחות האירועים במשך שעות ארוכות, הצורך לתפקד תוך כדי איום הטילים וחדירת מחבלים לעורף, תוך הצורך לקבל החלטות מורכבות במהירות – כל אלה, לדברי מחברי הדו"ח, הצריכו למידה לעומק והפקת לקחים לשיפור המוכנות לעתיד.
מרבית הפצועים הגיעו באופן עצמאי לטיפול, ללא שליטה מרכזית וללא קבלת תמונת מצב אודות הנעשה באזורי הרצח. תמונת המצב הצבאית והאזרחית על המתרחש בשטח הייתה מוגבלת, מה שהוביל לקשיים בשליטה וניהול כוחות הרפואה בשטח ובניהול כוחות הפינוי.
לדברי המשרד, החל מ-6:30 בבוקר בסמוך לתחילת המתקפה, החלו פעולות החירום שתוחקרו בהמשך על ידי פרופ' נחמן אש, ראש ועדת בקרה ואיכות במשרד הבריאות, ומסקנותיה הוגשו למנכ"ל המשרד. מתחקור אירועי הימים הראשונים למתקפה עולה כי תגובת ארגוני הרפואה, ובהם בתי החולים, הייתה מהירה ומקצועית. בתי החולים, על פי הדו"ח, ובפרט סורוקה וברזילי, נערכו להגדלת יכולת הטיפול בנפגעים על ידי שליחת מאושפזים שמצבם איפשר זאת, הסבת מיטות פנימיות לכירורגיות, פינוי מטופלים מהיחידות לטיפול נמרץ תוך הגדלת הקיבולת בהן, תגבור כוח האדם המטפל, עד הגעה לקצה היכולת באשפוז נפגעים במחלקות ובטיפול נמרץ.
בשל היות האירוע צבאי בבסיסו והעדר בפועל של גורם בשטח, לא היה גוף אחד שראה את התמונה המלאה ושלט על כלל משאבי הטיפול והפינוי בשטח. משרד הבריאות קבע כי יש לשפר את סוגיית התיאום והשליטה של הפינוי הראשוני לבתי החולים, להתאים את דרכי העבודה עם פיקוד העורף ולפתח כלים נוספים לעניין, בשיתוף הצבא ומד"א.
לאור ריבוי השחקנים והעבודה בתנאי חוסר ודאות גדולים, מתכוון משרד הבריאות ליצור מנגנון תיאום עם צה"ל בסוגיית הממשקים באזורי "שטח צבאי סגור" מול שטח אזרחי, הסדרת סוגיית ניהול כלל המגיבים הראשוניים והאמבולנסים הפרטיים תחת פיקוד ושליטה מרכזיים של מד"א, ושיפור התיאום והשליטה של הפינוי המוסק, לאור הפיכת הפינוי המוסק האזרחי מרכיב משמעותי בניהול אירוע רב נפגעים בסדר גודל זה.
הוועדה קבעה עוד כי נדרשת העמקה ומיקוד בתרגול ומוכנות לאירועים רבי נפגעים בסדרי גודל קיצוניים, גדולים אף מאירוע פצועים המוני הנקרא "מגה-אר"ן", עם דגש מיוחד החל משלב הטיפול בפצועים בשטח, על הוויסות הראשוני, הטיפול בבתי החולים והוויסות השניוני.
המשרד מתכוון לתרגל בנוסף מול בתי החולים את הוויסות השניוני המתייחס להעברת מטופלים מבית חולים אחד לאחר, לאחר שהמטופלים כבר קיבלו טיפול ראשוני ומצבם התייצב. מתחקיר המשרד עולה כי הוויסות השניוני שבוצע היה לא אופטימלי, ללא שליטה מרכזית על מיון המטופלים בין בתי החולים.
משרד הבריאות סיכם: "אנו רואים חובה לתחקר, להפיק לקחים, ללמוד ולהשתפר כל הזמן. מוכנות המערכת, ובפרט ההיערכות לאירועים בלתי צפויים, היא מרכיב חשוב ביותר לא רק במתאר של מלחמה או אירועים ביטחוניים, אלא גם באירועי טבע קיצוניים, כמו זה שהתרחש בשבעה באוקטובר."