תרומת כליה מן החי בטוחה מתמיד: כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA שמצא שהסיכון לתמותה בקרב תורמי כליה חיים ירד ביותר ממחצית בעשור האחרון.
הכליות ממלאות תפקיד חיוני בבריאות, אחראיות על סינון רעלים מזיקים מהדם שלנו ולוויסות לחץ הדם. ככל ששיעורי המחלות הכרוניות כמו סוכרת ולחץ דם גבוה - שניהם עלולים לתרום למחלת כליות - עלו, הצורך בתורמי כליה הפך דחוף יותר.
המחקר שבוצע ע"י ד"ר דורי שגב ועמיתיו בבית החולים NYU Lanjone בחן נתונים על אנשים שמתו תוך 90 יום לאחר ניתוח השתלת כליה בין השנים 1993 ל-2022. בסך הכל נכללו במחקר 164,593 תורמי כליה. 36 מתו תוך 90 יום לאחר התרומה. בין השנים 1993 ל-2002, היו 13 מקרי מוות בסך הכל לאחר ההליך, עם שיעור תמותה של 3 לכל 10,000 איש; בין השנים 2003 ל-2012, היו 18 מקרי מוות, ושיעור תמותה של 2.9 לכל 10,000. מקרי המוות ירדו משמעותית בין 2013 ל-2022, לחמישה בלבד, או שיעור תמותה של 0.9 לכל 10,000.
במהלך תקופה זו, ניתוח לפרוסקופי - טכניקה זעיר פולשנית שבה מנתחים משתמשים בחתכים קטנים ובמכשירים מיוחדים כדי להסיר את הכליה - הפך לסטנדרט הטיפול, אמר שגב. בעבר, מטופלים עברו ניתוח פתוח לתרומת כליה, שדרש חתך גדול בהרבה שהצריך זמן החלמה ארוך יותר וסיכון גבוה יותר לסיבוכים.
בישראל ממתינים מדי שנה כאלף ישראלים להשתלת כליה אולם בשל המחסור הרב בתרומות איברים, מרביתם נותרים בסכנת חיים, מחוברים לדיאליזה, בעודם ממתינים להשתלה. מזה מספר שנים מתקיימת בישראל תרומת כליה מן החי – מאדם בריא המוכן לתרום איבר מגופו בעודו בחיים, לאדם הזקוק לאותו איבר כדי להציל את חייו. ניתן לתרום גם אונת כבד ואונת ריאה. בישראל מתבצעות קרוב ל-150 השתלות כליה בשנה מתורמים חיים.