בדיון בוועדת הבריאות נחשף היום (רביעי) כי אלפי חיילים משוחררים ושורדי נובה נמצאים במצוקה במזרח אסיה, במסע החלמה במזרח הרחוק שהפך לסיוט מתמשך. ועדת הבריאות של הכנסת שמעה עדויות קשות על מצבם הנפשי הקשה של שורדי הנובה המטיילים במזרח הרחוק, מבלי שהם מקבלים תמיכה רגשית או סיוע. החשש הוא שיקלעו למצבי סיכון נוספים.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) הדגיש כי "ישנה חשיבות עליונה לטפל בשורדי הטראומות הללו, חיילים ושורדי פסטיבל נובה, שנחשפו לאירועים קשים. עלינו לספק להם תמיכה נפשית וליווי מקצועי כדי למנוע מהם להיקלע למצבי סיכון נוספים, ולהבטיח את חזרתם המלאה לשגרה ולחיים בריאים".
לדברי ח"כ עידן רול (יש עתיד) "המוני צעירים ישראלים, שנפגעו פיזית ונפשית באירועי השבעה באוקטובר ובמלחמה, ביניהם שורדי הנובה, צעירים תושבי העוטף ולוחמים משוחררים, טסים לטייל במזרח כדי להתאושש. צעירים אלו מצויים בשלבים ראשוניים של עיבוד החוויות הטראומטיות שעברו, ימצאו עצמם רחוק ממעגלי התמיכה והעוגנים המוכרים, ומנותקים משירותי סיוע, ורבים מהם עשויים לפנות לשימוש פעיל בחומרים פסיכו-אקטיביים שזמינים ונפוצים ביעדים אלה, ועקב מצבם עלולים לחוות התקפים פסיכוטיים, משברים נפשיים, התמכרויות, פגיעה עצמית ואובדנות". רול קרא להבהיר את המענים העומדים לרשות המטיילים במזרח, והדגיש את הצורך לייצר עבורם מערך תמיכה אפקטיבי.
לראשונה: משפחות נפגעי ה"נובה" וה"פסיידאק" יהיו זכאיות לתמיכה נפשית
"ראיתי מטיילים עם עצב שלא ראיתי בעבר": הריטריט המיוחד בהודו לנפגעי המלחמה
ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) הוסיפה כי מדובר בהצלת נפשות של ממש: "דווקא חיפוש השקט עלול להביא אותם לרעש פנימי, ואין בסביבה מי שיכול להושיט יד". ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ציינה כי נדרשים פתרונות לטווח קצר וארוך. בטווח הארוך – חינוך והענקת כלים לחוסן נפשי, ובטווח הקצר – מענה ביטוחי.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הצביעה על פער במענה הטיפולי הנדרש, לא רק בארץ, אלא גם בחו"ל, לא רק ע"י יוזמות פרטיות – אלא גם ע"י השירות הציבורי. חברה לסיעה, ח"כ רון כ"ץ, קרא להוסיף תקציב לקרנות הביטוח הלאומי, שתומכות עד היום בטיפולים כאלו.
העובדת הסוציאלית יעל שושנה רום, ממרחב הסיוע "המעגל" בתאילנד, סיפרה על הטיפול שהיא מעניקה להמוני צעירי העוטף, לוחמים משוחררים ושורדי נובה, המטיילים במזרח ומגיעים למצבי מצוקה וסיוטי, ולמרות פניותיה למשרדי הבריאות והרווחה – טרם נענתה.
שגב בן שלום, עובד סוציאלי וקצין בריאות הנפש, סיפר על שירותו במילואים ועל פגישותיו בתאילנד עם לוחמים וקצינים מהמלחמה, החווים סיוטים מהקרבות. הוא קרא להכרה ממשלתית בעבודת המטפלים בחו"ל, והכללת טיפול טלפוני או בזום – בביטוח הנסיעות.
אוהד מלר, שורד נובה, סיפר על "מערבולת רגשית, חוסר שינה, לחץ נפשי מהסיום הצפוי של הטיפולים".
חזי שוחט, ממרחב הסיוע "המקום" בהודו, הדגיש כי המענה שהם מעניקים אינו טיפולי, אלא רק בגדר הפניה וחיבור למענה כזה, כאשר בחודשיים האחרונים טיפלו ב-1,600 איש. שוחט קרא לנשיאה באחריות לפעילות זו תחת משרד ממשלתי כלשהו. יאיר גרינבאום, מנהל מחלקת חירום בעמותה ״לב בטוח״ שמעניקה סיוע נפשי לשורדי המסיבות, ציין כי ״36 טיפולים זה בממוצע ארבעה טיפולים בחודש ותשעה חודשים כבר עברו מזמן. כשהשורדים חוזרים מחו״ל וזקוקים לסיוע נוסף אין להם מענה. שורדי שלושת המסיבות בדרום הם צעירים בלי ממון. הסיוע ללא סבסוד זה עלויות עתק, צריכים לעמוד מאחוריהם - המשפחות עומדות בברירה וטסות לשם כדי להציל אותם ומסתבכות".
עוד הוסיף גרינבאום: "מה שמאוד פוגש אותנו במקרים שהחזרנו מחו״ל מהפסטיבלים זה עניין של ביורוקרטיה. מה שקורה בחו״ל יש לו קשר ישיר למה שקורה בארץ והביורוקרטיה צריכה להיות קשורה להבנה שזה התחיל בארץ".
לדברי אפרת אטון, מנכ״לית "לב בטוח", ״רק 30% משורדי המסיבות הגישו בקשה לנכות. תכף תחלוף שנה מאז ה-7.10 ושורדים רבים מסיימים את היקף הטיפולים המאושרים בנוהל חרדה. רק אצלנו בלב בטוח כ-100 שורדים כבר עברו את הטיפול ה-36 ועוד רגע זה יהפוך להפוך ל-400 שורדים. הפתרון שהמדינה מציעה זה הכרה בנכות - אך זה לא הולם את הצורך של השורדים, רק 30% מהם הגישו לנכות, כלומר, ל70% מהשורדים המדינה לא מספקת מענה. חייבים למצוא פתרון שיאפשר לשורדים להמשיך את הטיפול, תוך שמירה על רצף טיפולי, ללא בירוקרטיות".
לדברי הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד בבנגקוק, כ-700-600 מטיילים משתתפים בסעודת ליל שבת במקום, והם מספרים על מצוקה נפשית ותחושת מבוי סתום. יחיאל מגנוס, העוסק בחילוץ ואיתור נעדרים, קרא להקמת רשות במשרד ראש הממשלה שתתמקד בנושא, והוצאת מכרז לחברות שיעסקו בהחזרה לארץ של מטיילים במצוקה.
בסיכום, הוועדה ביקשה מהביטוח הלאומי לייצר פתרון תקציבי עבור הגורמים המעניקים התערבות ראשונית בחו"ל לנפגעי טראומה. כמו כן, הוועדה תבחן אפשרות להרחיב את 36 הטיפולים הניתנים במסגרת נוהל חרדה אחרי שתלמד את הנתונים הקיימים בנושא. בנוסף, הוועדה קוראת למשרד הביטחון להקים פרויקט להדרכה ותמיכה בחיילים משוחררים, ולמשרד החוץ להדריך את בתי חב"ד לתת מענה ראשוני מתאים נוכח העלייה במספר המקרים במזרח אסיה.