מאות ישראלים שמים קץ לחייהם מדי שנה, רובם גברים: לרגל יום המודעות לאובדנות שחל היום, מפרסם משרד הבריאות קמפיין עם סימני האזהרה למצוקה הרגשית הקשה עמה מתמודדים הסובלים מדיכאון חמור ומחשבות אובדנות.
לדברי המשרד, מחקרים מהעולם ומישראל מדגישים כי הקושי לחשוף מצוקה רגשית ולקרוא לעזרה, מגביר את הסיכון האובדני, במצבי מצוקה. לכן וכדי למנוע פגיעה, קיימת חשיבות רבה לשתף אדם קרוב ולפנות לקבלת עזרה. אלא שרבים מהאנשים במצב דכאוני עמוק מתבודדים, ואינם משוחחים על מצבם עם הסובבים אותם כדי לקבל סיוע.
במסגרת הקמפיין של המשרד מוצגים סימנים לדיכאון אצל גברים והכוונה להתנהלות נכונה, כאשר עולות מחשבות אובדניות. הקמפיין מדגיש את החשיבות של שאלה ישירה, ביחס לאובדנות ומסבירים כיצד לשאול שאלות בנושא.
במקביל לפנייה ישירה לגברים, הקמפיין מדגיש את החשיבות של מעורבות המשפחה והחברים. על מנת לזהות את סימני האזהרה ולהתערב בזמן יש צורך בהבנת הסימנים על ידי הסביבה הקרובה לאדם. הקמפיין מציע כלים מעשיים ובכלל זה כיצד לנהל שיחה כנה ואמפתית עם אדם שנמצא במצוקה, כיצד לדבר בצורה ישירה וגלויה על אובדנות וכיצד לעודד לפנות לטיפול מתאים.
על פי הנתונים, כמיליון אנשים מתאבדים בכל שנה בעולם. כאשר כ 78% ממקרי האובדנות בישראל ובעולם המערבי הם של גברים. שיעור האובדנות בקרב גברים גבוה פי ארבע מאשר נשים, פער זה יציב לאורך העשור האחרון. בישראל, בקרב גברים צעירים (גילאי 18-25) מוות באובדנות הוא סיבת המוות השנייה בשכיחותה, כך שקרוב ל-20% ממקרי המוות בגילאים אלו הם תוצאה של אובדנות . בקבוצת הגיל 25-44 15% ממקרי המוות הם כתוצאה מאובדנות..
בעוד שיעור האובדנות בישראל עומד על 6.4 למאה אלף באוכלוסייה כולה, שיעור האובדנות בקרב גברים מבוגרים (גילאי 65 ומעלה) מתקרב ל 20 למאה אלף, פי שלושה וחצי מהאוכלוסייה הכללית.
"משרד הבריאות שם בראש סדר היום את תחום בריאות הנפש וחיזוק החוסן הנפשי ומשקיע מאמצים ומשאבים לטיפול בנושא" אמר שר הבריאות, אוריאל בוסו: "בישראל מוכרים כ- 500 מקרים של אובדנות בכל שנה וכן כ-6,000 מקרים של ניסיונות התאבדות. אלו מספרים בלתי נתפסים. אפשר וניתן לצמצם את כמות המקרים וישנה חשיבות עצומה בהגברת המודעות לתופעה הקשה ולדרכים שיאפשרו את צמצומה. אנחנו רואים בפעולות יזומות למניעת אובדנות - הצלת חיים, ומאמינים שבצעדים משותפים ניתן לעשות שינוי".
סימני האזהרה לאובדנות כוללים אחד או יותר מהבאים:
1. דיבורים על מוות או רצון למות: אדם מדבר על רצון לסיים את חייו, על תחושת חוסר תוחלת או על תחושת עומס שלא ניתן לשאת.
2. שינויים דרסטיים בהתנהגות: נסיגה חברתית, הימנעות מקשרים עם חברים או משפחה, בידוד, וירידה בתפקוד בעבודה או בלימודים.
3. מצבי רוח משתנים בצורה קיצונית: מעבר מהיר משמחה לעצב או להפך, עלול להיות סימן שהאדם חווה רגשות עזים שאינם ניתנים לשליטה.
4. הענקת חפצים אישיים: נתינת חפצים יקרי ערך או בעלי משמעות אישית לאנשים אחרים יכולה להוות סימן לכך שהאדם מתכנן לסיים את חייו.
5. חיפוש אמצעים לביצוע האובדנות: חיפוש מידע על אמצעים כמו כלי נשק או תרופות יכול להעיד על רצון לממש מחשבות אובדניות.
6. שינויים בהרגלי שינה ואכילה: חוסר שינה או עודף שינה, ירידה דרסטית במשקל או עלייה לא מוסברת, כולם יכולים להוות סימנים לאובדן תקווה.
7. תחושת חוסר ערך או ייאוש: האדם עשוי להביע תחושות של חוסר תועלת, אשמה עזה או ייאוש מחיים ללא מוצא.
8. התעסקות במוות או התאבדות בתכנים שמעלים ברשתות חברתיות: שיתוף פוסטים, תמונות או מסרים על מוות או התאבדות יכולים להיות סימן לאדם במצוקה קשה.
9. חוויות של אובדן או משבר אישי: פרידה, אובדן של מישהו קרוב, בעיות כלכליות או משברים אחרים יכולים להגביר את הסיכון לאובדנות.
10. תחושת הקלה לאחר תקופה של דיכאון: תחושה פתאומית של רוגע או הקלה אחרי תקופה ארוכה של דיכאון יכולה להיות סימן לכך שהאדם קיבל החלטה לסיים את חייו.
אם אתם סובלים או הקרובים אליכם סובלים ממצוקה נפשית, תוכלו לפנות למוקד ער"ן בטלפון 1201, או לאתר האינטרנט של סה"ר. בתוך כך ניתן לפנות למוקדים הטלפוניים של כל קופות החולים המקיימות שירותי סיוע נפשי מהירים.