כשמדברים היום על קשיים קיומיים שהולכים ומתארכים, קשה שלא לחשוב בדאגה בראש ובראשונה על החטופים הנמצאים כבר קרוב לשנה בשבי חמאס ברצועת עזה - ועל הצורך בהמשך המאמצים לשחרורם.
כך קורה גם במעקב אחר סיפורם של שני אסטרונאוטים שתקועים בחלל זה מספר חודשים. סוני וויליאמס ובוץ' ווילמור, אסטרונאוטית ואסטרונאוט, טסו לחלל בחודש יוני בחללית סטארליינר של חברת בואינג. התוכנית המקורית הייתה שהייה בחלל במשך כשבוע, אך בעיות טכניות מעכבות את חזרתם לכדור הארץ. כעת הם נמצאים בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) ומקווים לחזור בפברואר הבא.
מחקר חדש: זריקות ההרזיה יעילות ובטוחות גם לילדים מגיל שש
"במיוחד עכשיו חשוב להיות קשובים": איך שיחה עושה שינוי?
השהייה המתארכת בחלל מעלה תהיות רבות על חייהם מאז חודש יוני. מה הם עושים מדי יום, כיצד הם מתמודדים עם אתגרים גדולים - וקטנים? אותנו, מטבע הדברים, מעניינת בריאותם, התזונה שלהם ורווחתם של השניים - וכיצד הם מתמודדים בתקופה שהייתה אמורה להימשך ימים בודדים ומתארכת לחודשים ארוכים.
כשהמזון מרחף, הטעם משתנה
בתנאים של חוסר משקל - ללא גרביטציה - האוכל אינו נשאר במקומו. הוא פשוט מרחף. אסטרונאוטים צריכים להיזהר שחלקיקי מזון לא יתפזרו ויחדרו לעיניים, לאף או לציוד רגיש. בנוסף, כל המזון חייב לעבור עיבוד מיוחד לשמירה על טריות ומניעת קלקול, שכן אין מקררים בחלל. האריזות צריכות להיות עמידות אך קלות לפתיחה, והמזון עצמו חייב להיות קל להכנה ולאכילה בתנאים של חוסר משקל.
מעבר לאתגרים הטכניים, חוסר הכבידה משפיע גם על חושי הטעם והריח של האסטרונאוטים. עליית הדם לראש, תופעה נפוצה בחלל, יכולה לגרום לפגיעה בחושים אלו. ניקיון והיגיינה הם אתגר נוסף - אסטרונאוטים משתמשים במגבונים לחים ובמערכות מיוחדות לשמירה על ניקיון, שכן אין אפשרות לשטוף ידיים או כלים באופן רגיל. גם ניהול הפסולת, כולל אריזות ושאריות מזון, מחייב תשומת לב מיוחדת, למניעת נזק לציוד או זיהום הסביבה.
השפעות מרחיקות לכת
אבל האתגר הגדול ביותר הוא אולי ההשפעה של היעדר כוח המשיכה על גוף האדם. דמיינו לעצמכם יום אכילה טיפוסי בתחנת החלל הבינלאומית: לארוחת הבוקר, האסטרונאוטים נהנים מדייסת שיבולת שועל מיובשת בהקפאה, פירות מיובשים ומיץ תפוזים אבקתי.
בצהריים הם אוכלים פסטה ברוטב עגבניות עם עוף מיובש בהקפאה, לצד ירקות מיובשים ולחם דחוס. במהלך היום הם מנשנשים חטיפי גרנולה, אגוזים או קרקרים עם גבינה. לארוחת הערב, הם נהנים ממרק ירקות מיובש, דג משומר בהקפאה, ולקינוח - פירות מעוקרים. תפריט זה, שנשמע לנו אולי מוזר, מדגים את המגוון והיצירתיות בתזונת האסטרונאוטים, המותאמת לתנאים הייחודיים בחלל. אבל מאחורי תפריט זה מסתתרים אתגרים רבים שאינם קיימים על כדור הארץ.
השרירים והעצמות של האסטרונאוטים מאבדים מסה במהירות מדאיגה. מחקרים מראים כי אסטרונאוטים עלולים לאבד 20%־40% ממסת השריר לאחר מספר חודשים בחלל, במיוחד בשרירים האחראים לעמידה והליכה. גם מסת העצם נפגעת - ללא העומסים הקבועים של כוח המשיכה. תהליכי בניית העצם משתבשים, ואסטרונאוטים עלולים לאבד 1%־2% ממסת העצם מדי חודש. אתגרים אלו מגבירים את הסיכון לשברים בעת החזרה לכדור הארץ ולהתפתחות אוסטאופורוזיס בטווח הארוך.
כדי להתמודד עם אתגרים אלו פיתחו צוותי החלל מגוון פתרונות תזונתיים יצירתיים. אחד הפתרונות המרכזיים הוא השימוש במזון מיובש בהקפאה - תהליך שבו מוציאים את כל המים מהמזון כדי לשמר אותו למשך זמן רב, תוך שמירה על הערכים התזונתיים והטעמים.
האסטרונאוטים פשוט מוסיפים מים חמים או קרים כדי להחזיר את הלחות למזון לפני האכילה. פתרונות נוספים כוללים מזון ארוז במנות אישיות שעבר תהליכי חימום ועיקור, מזון דחוס המכיל רכיבים מיובשים בצורה מרוכזת ובנפח קטן, ומשקאות אבקתיים כמו קפה, תה ומיצי פירות.
התפריט בחלל מתוכנן בקפידה כדי לספק את כל הצרכים התזונתיים של האסטרונאוטים, בדגש מיוחד על רכיבים החיוניים לשמירה על בריאות השריר והעצם. חלבון, למשל, חיוני לשמירה על בניית תאי שריר, שמירה על מסת רקמת השריר, שיקום רקמות ותרומה לתפקוד תקין של המערכת החיסונית. סידן וויטמין D חשובים במיוחד לשמירה על חוזק העצמות, בעיקר נוכח האובדן המוגבר ללא כוח המשיכה. מינרלים נוספים כמו מגנזיום וזרחן משחקים גם הם תפקיד חשוב בבריאות הכללית של האסטרונאוטים.
ככל שהמשימות בחלל נמשכות זמן רב יותר, גדלה חשיבותה של תזונה מאוזנת ומותאמת לתנאי החלל. המחקר בתחום זה ממשיך להתפתח: מדענים העובדים על פיתוח שיטות לגידול מזון בחלל, שיפור אריזות המזון לשמירה על טריות לאורך זמן, ופיתוח מזונות חדשים שיענו על הצרכים הייחודיים של אסטרונאוטים בחלל.
תזונת אסטרונאוטים היא תחום מרתק, המשלב מדע, טכנולוגיה ובריאות. היא מדגימה את היצירתיות והחדשנות הנדרשות כדי לאפשר לבני אדם לחיות ולעבוד בסביבות קיצוניות. היא תורמת לא רק למסעות החלל העתידיים אלא גם לשיפור החיים והבריאות כאן על כדור הארץ, ועשויה לסייע בפיתוח פתרונות למצבי חירום ומצוקה אנושיים.