עד כמה משרד הבריאות מעודכן במצב הסרטן בישראל? לשאלה הזו כנראה אין ממש תשובה: משרד הבריאות מפרסם היום (שלישי) את נתוני התחלואה בסרטן המעי הגס בישראל, המצביעים על ירידה קלה בשיעורי התחלואה והתמותה. אלא שהנתונים נכונים לשנת 2021. אין זו הפעם הראשונה שבה המשרד מפרסם נתונים ישנים מאוד, שאין להם בהכרח קשר למתרחש כיום.
על פי דו"ח המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשנת 2021 אובחנו בישראל 2,759 אנשים עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, מתוכם 53% גברים ו-47% נשים, נתונים דומים יחסית לשנה קודם לכן. מהנתונים של המשרד עולה כי בעשור וחצי האחרונים חלה בישראל ירידה שנתית מובהקת של 2 עד 3 אחוזים בשיעורי התחלואה בסרטן זה.
דם מלא, פינוי מהיר וטכנולוגיות חדישות: החידושים שהובילו להצלת חיי הפצועים
פרס נובל לרפואה לשנת 2024 הוענק למגלי וויסות גנים בתאי הגוף
הסיבה לירידה הקלה עשויה להיות הסקירה המוקדמת לאיתור דם סמוי בצואה המבוצעת אחת לשנה בקופות החולים, אלא ששיעור ההיענות לסקירה הזו נמוך מאוד, ואינו עולה על 50%. משרד הבריאות אינו מכליל את בדיקת הקולונוסקופיה כחלק מהסקירה של האוכלוסייה, אולם ניתן באמצעות המלצה מגסטרואנטרולוג לבצע אותה. אלא שגם כאן, שיעור ביצוע הבדיקה הנהוגה בארצות מערביות רבות מעל גיל 50, הוא נמוך מאוד בישראל.
בהשוואה בינלאומית, מבין 185 מדינות שמדווחות לסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), שיעור ההיארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל עומד על 24.8 ל-100,000 אנשים, נתון הגבוה מהממוצע העולמי שעומד על 18.4 ל-100,000 אנשים. שיעור התמותה בישראל מסרטן המעי הגס והחלחולת (8.8 ל-100,000 אנשים) דומה יחסית לממוצע העולמי (8.1 ל-100,000 אנשים).
פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות אמרה: "סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה הרביעית בשכיחותה בישראל. אנו ממליצים לאנשים בגילאי 74-50 לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה, ובמידה והבדיקה חיובית חשוב מאוד לבצע גם בדיקת קולונוסקופיה. לאנשים שנמצאים בסיכון גבוה, מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה בתדירות שתקבע על פי סוג הסיכון, זאת לאחר התייעצות עם הרופא המטפל".
אלא שעיון בנתונים מגלה כי הם מעודכנים לשנת 2021, לפני 4 שנים. רבים מהנתונים שמפיץ משרד הבריאות הם ישנים מאוד, ומסתמכים על ממצאים הנכונים לשלוש ארבע וחמש שנים קודם לכן. גורם בכיר במשרד הבריאות הסביר כי בניגוד למרכז לבקרת מחלות האמריקני, המצוייד בכוח אדם רב ואמצעים טכנולוגיים המסייעים לקבל נתונים במהירות, בישראל התשתיות עדיין ישנות, והליך איסוף הנתונים ארוך, מורכב, מגיע מקופות החולים ובתי החולים ודורש תיקוף ועל כן נתוני ישראל אינם מעודכנים ומתבססים על מצב הבריאות לפני שלוש ארבע וחמש שנים.