ישראל הצטרפה למדינות המערביות בעולם והפעילה את שעון החורף: הלילה נזיז את המחוגים שעה אחורה, זכינו בעוד שעת שינה, אך חשפנו את הגוף לשלל השפעות בשל השינוי הזה והחשכה המוקדמת, לצד עלויות גבוהות למשק.
המעבר לשעון החורף יוצר שיבוש בשעון הביולוגי הפנימי שלנו, ובמיוחד בשינה ובערות. השינוי הזה שנראה על פניו כזניח, שהרי מדובר בשעה אחת שהוזזה לאחור, יוצר עבור רבים חוויות העלולות להידמות לג'ט לג, אותו שיבוש מוכר לאחר טיסות למרחקים ארוכים.
"השעון הביולוגי הוא מנגנון פנימי שמסדיר את מחזוריות הערות והשינה" מסביר ד"ר עמית גרין, פסיכולוג ומומחה לשינה מאסותא מרכזים רפואיים, "המנגנון הזה מבוסס על מחזור האור והחושך שאנחנו חשופים אליו. כלומר, אנו מותאמים לפעול בשעות היום, כשיש אור שמש, ולנוח בלילה, כשחושך. בשעות הלילה, הגוף שלנו מתחיל להפריש הורמון שנקרא מלטונין, שמשחק תפקיד מפתח בהכנת הגוף לשינה. תהליך זה מבוסס על כך שעם השקיעה והחשיכה, העין שלנו שולחת מסרים לשעון הביולוגי שממוקם במוח, המורה לבלוטת האצטרובל להפריש את המלטונין".
לדברי ד"ר גרין, שינוי השעון בצורה פתאומית, כמו במעבר לשעון חורף, עלול לגרום לשיבוש ולאי התאמה בין המחזור הטבעי של אור השמש לבין השעות הנקבעות בשעון. "ישנם אנשים שכלל לא ירגישו בשינוי, בעוד שאחרים יחוו שיבושים משמעותיים בדפוסי השינה שלהם. ילדים, לדוגמה, עשויים להיות רגישים יותר לשינוי זה, ולמצוא את עצמם מתעוררים מוקדם יותר או נרדמים מוקדם יותר מהרגיל. גם מבוגרים רבים ימצאו את עצמם מתמודדים עם תחושת ערנות בשעות המוקדמות יותר של הבוקר".
אחת התוצאות האפשריות כתוצאה מהמעבר ומהחשכה המוקדמת, הוא דיכאון עונתי, המכונה גם "דיכאון חורף". מדובר בתופעה המוכרת לעולם הרפואה כבר עשרות שנים, ובולטת במיוחד בארצות סקנדינביה שם תקופת החורף הממושכת מביאה לאפלה כמעט מוחלטת כל שעות היממה.
על פי נתונים מארה"ב וקנדה, נעה שכיחות התופעה בין 0.3 ל-3% מהאוכלוסייה. אנשים הלוקים בדיכאון לא טיפוסי, מדווחים על החמרה בתחושות הדכדוך בערב. רק בשנים האחרונות התברר כי האשם נעוץ בהורמון מלטונין, המסדיר את השעון הביולוגי בגוף.
בניגוד למעביר העצבי סרוטונין המופרש בשעות האור וידוע בהשפעה האנטי דיכאונית שלו, ההורמון מלטונין מופרש מדי לילה, ומארגן את מנגנון השינה והערות. אלא שבתקופות ארוכות בהן ישנן פחות שעות אור ויותר שעות חושך, עולה רמתו של המלטונין.
ההורמון הזה הוא תוצר לוואי של המעביר העצבי סרוטונין, שקשור לאיזון הנפשי בגוף. תרופות נוגדות דיכאון מעלות את רמות הסרוטונין בגוף. כך, מעורב המלטונין באופן ישיר, ועקיף, בהשראת מצב רוח מרומם או מדוכדך.
ישנן כמה השערות מדוע חלק לוקים בדיכאון החורף ואחרים לא. אחת מהן סבורה כי מדובר בתורשה גנטית, וכי קיים סיכון גבוה יותר לאדם ללקות בדיכאון חורף, אם בקרבת דם ישנם מקרים של ההפרעה.
השערה אחרת נוגעת לרגישות הרשתית של העין לירידה בשעות האור: לרוב כשזה קורה, עולה רגישות הרשתית לקרני האור, והיא מצליחה "להתגבר" על האפלה, ולהעביר אותות למוח כדי שימנע מהפרשת המלטונין. אולם לעיתים הרשתית אינה רגישה דיה למיעוט האור, ובלוטת האצטרובל במוח מפרישה רמות גבוהות של מלטונין. תופעה זו שכיחה מאוד אצל אנשים הסובלים ממחלות עיניים או קוצר ראייה.
אבל לא רק: פסיכיאטרים מסבירים כי גם אנשים בריאים חשים בירידה באנרגיות בתקופת החורף. זוהי תקופה בה ישנה תחושה של אי שביעות רצון ומלנכוליה. האנשים הסובלים מדיכאון עונתי חשים חוסר תקווה, חוסר אונות, מחשבות אובדניות ולעיתים גם מחשבות שווא דכאוניות במקרים קיצוניים.
למרות שלא ניתן להימנע לחלוטין מהשפעת המעבר לשעון חורף, קיימות מספר דרכים להתמודד עם השינוי ולהקל על השעון הביולוגי להסתנכרן מחדש:
- הימנעו מפעילות גופנית סמוך לשינה: פעילות גופנית מגבירה ערנות, ולכן מומלץ להימנע ממנה כשעה-שעתיים לפני השינה.
- צמצמו חשיפה לאור מלאכותי: האור הכחול ממסכים יכול לדכא את הפרשת המלטונין, המסייע להירדמות. מומלץ להימנע מצפייה במסכים כגון טלפונים, מחשבים וטלוויזיות כשעה-שעתיים לפני השינה.
- הימנעו מצריכת קפאין בשעות הערב: קפאין מעורר ועלול להקשות על ההירדמות. כדאי להימנע מצריכת קפאין לפחות 6 שעות לפני השינה.
- לכו לישון כשאתם עייפים: במקום להתמקד בשעון ולנסות להירדם בכוח, עדיף להקשיב לגוף וללכת לישון כשאתם חשים עייפות אמיתית.
- חשפו את עצמכם לאור טבעי בבוקר: כדי לעזור לשעון הביולוגי להסתנכרן מחדש, חשוב להיחשף לאור שמש בשעות הבוקר. מחקרים מראים שחשיפה של כחצי שעה עד שעה לאור בבוקר יכולה לסייע בהסתגלות.
- שמרו על אורח חיים בריא: החורף בישראל מתון, ואין סיבה להפסיק פעילות גופנית. גם בימים גשומים, אפשר להתמיד בפעילות כמו הליכה או אימונים בחדר כושר. פעילות גופנית משפרת את מצב הרוח ותורמת לבריאות כללית.
- היוועצו ברופא: אם אתם חשים עייפות יתרה, עצבות או התבודדות, כדאי לפנות לרופא לאבחון. במקרים של דיכאון חורף, ניתן לטפל בעזרת תאורה חזקה המדמה אור שמש. טיפול זה בטוח יחסית וההשפעה ניכרת בדרך כלל תוך מספר ימים.