אצות: מלאות במינרלים, עשירות ברכיבים תזונתיים ולא חייבים אותן רק בסושי

בחלקים מסוימים של העולם אצות הן מרכיב קבוע בתפריט. בסקנדינביה, לדוגמה, אצות משמשות תוספת למרקים וסלטים. בוויילס ובאזורים אחרים של בריטניה האצות הן חלק מהמטבח המסורתי, וכך גם באיים הקריביים. בתפריט האמריקאי המסורתי האצות אינן מוכרות, אך לאחרונה גם שם הן מתחילות להשתלב במנות במסעדות ובתפריטים, ומכונות "הכרוב החדש". וכמובן בסין, ביפן, בקוריאה הדרומית ובמדינות אסייתיות אחרות אצות כחלק מהתפריט הן מסורת עתיקת יומין.
 

ישנם אלפי סוגים של אצות, המכונות גם ירקות הים, אבל רק כמה עשרות מהן למאכל. סוגי האצות הנפוצים ביותר הם ווקמה וקומבו. ברפואה המסורתית שימשו האצות כתרופה עבור מגוון רחב של מחלות. כבר בשנת 1500 לפני הספירה בכתבי מצרים הקדומה שעסקו ברפואה ומכונים פפירוס אברס מוזכרות האצות כתרופה לגידולים סרטניים. הרפואה הסינית המסורתית הסתמכה על אצות כטיפול רב־מערכתי, החל מזפק ועד לזיהומים בדרכי השתן. כיום מחקרים רבים במעבדה ובבעלי חיים מצביעים על היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של האצות.
 

מחסור במינרלים
 

ישראל מפותחת מאוד בטכנולוגיות מים. אחת מהן היא טכנולוגיית ההתפלה, שהופכת מי ים למים ראויים לשתייה ולחקלאות. זהו תהליך מבורך ונכס למדינת ישראל, אך החיסרון התזונתי בתהליך ההתפלה הוא הסינון ה"טוב מדי" של המערכות, המסלקות פרט ללכלוך גם מינרלים חיוניים, כמו יוד ופלואור. גוף האדם אינו מייצר מינרלים, ויש לספק אותם במזון. מקורם בכדור הארץ: הצמחים שואבים את המינרלים מהקרקע, ואנחנו צורכים אותם ישירות מהצמחים ומהמים ובעקיפין מבעלי החיים.
 

אחד המינרלים העיקריים שבאצות הוא היוד. מקורות נוספים ליוד הם מאכלי ים כמו דגים ופירות ים, וגם מוצרי חלב, ביצים ומלח מועשר ביוד. היוד משפיע על תפקוד בלוטת התריס - החיונית לחילוף החומרים ולשמירה על קצב הגדילה התקין ועל ההתפתחות הקוגניטיבית. במהלך הריון היוד חיוני להתפתחותו התקינה של העובר. מחסור ביוד עלול לגרום לעייפות, לעלייה במשקל, ליובש בעור ולעצירות. מחקרים בארץ ובעולם מלמדים כי המחסור ביוד בקרב האוכלוסייה שכיח.
 

אצות מהוות מקור טוב גם למינרל חשוב נוסף - מגנזיום. כ־20% מהמגנזיום מגיעים ממי השתייה, ולכן חסר של מגנזיום במי השתייה לאורך זמן כתוצאה מהתפלת המים עלול לגרום לירידה בכמות המגנזיום בגוף, ובעקבותיה לעלייה בתחלואה: עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם ואף לתמותה. מחקרים שנעשו בארץ מצאו קשר בין אוכלוסיות באזורים מסוימים ואיכות המים באזורים אלה (כמות המינרלים) למספר הסובלים ממחלות לב וכלי דם. 
 

כמחצית מהמגנזיום שבגוף נמצא בשלד ומסייע לחוזק העצמות. יתר המגנזיום מצוי בתאים שברקמות הרכות כמו שרירים, כליות, כבד והנוזל הבין־תאי. בתאים אלו הוא משתתף ב־300 תהליכים שונים בקירוב, במגוון מערכות כמו השרירים (הסידן מכווץ את השרירים והמגנזיום מרפה אותם), מערכת העצבים ומערכת החיסון. בנוסף המגנזיום משתתף בתהליכי ייצור אנרגיה, פעילות בלוטת התריס, שמירה על רמת הסוכר בדם והפרשת אינסולין.
 

מה יש באצות?
 

מאוד טרנדי לתייג מזונות כסופר־פוד. הכוונה למזונות המכילים שפע של רכיבים תזונתיים חשובים. יש לזכור כי ככל שהמזון קשה יותר להשגה בגלל כמות מצומצמת שלו או בשל מיקומו הגיאוגרפי - כך מאמיר מחירו וקל יותר למשווקים למתג ולמכור אותו כמזון־על, סופר־פוד. אנחנו פחות אוהבות את המינוח סופר־פוד, מאחר שכל סוגי הירקות, הפירות, הקטניות ועוד מזונות הם מבחינתנו סופר־פוד. הגיוון של כולם יחד בעל ערך רב הרבה יותר מזה שקיים בירק או בפרי יחיד ומיוחד, עם או בלי מירכאות. יחד עם זאת, יש לציין כי לאצות צפיפות תזונתית גבוהה, כלומר עושר של רכיבים תזונתיים ביחס לתרומה הקלורית: חלבון, סיבים תזונתיים ומינרלים כדוגמת יוד, מגנזיום וסידן.
 

למה לשים לב?
 

כאמור, האצות עשירות במינרלים נוספים כמו ברזל, סידן ונתרן. תשומת לב רבה נדרשת לצריכת נתרן (מלח). מיעוטו מגיע לגוף מתיבול במטבח הביתי תוך כדי בישול או שימוש במלחייה שעל השולחן. רובו ממוצרי מזון בסופרמרקט ובארוחות מחוץ לבית. גוף האדם אינו יכול להתקיים ללא המינרל נתרן. הוא נחוץ למאזן נוזלים תקין בגוף, הולכת אותות עצביים, התכווצות שרירים, קצב פעימות לב תקין ועוד.
 

אך כמו בכל תחום בחיים חשיבות רבה לאיזון ולמינון. בישראל, כמו גם במדינות רבות, צריכת הנתרן גבוהה פי שניים ויותר מהצריכה המומלצת. צריכה עודפת מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם ושבץ מוחי. מומלץ לקרוא את תוויות המזון שעל מוצרי המזון השונים ובכללם את הכתוב על אריזות האצות. להעדיף את אלה שבהן פחות נתרן. כדאי להפחית את כמות הנתרן על ידי שטיפת האצות במים לפני שמשלבים אותן בארוחה, ובכל מקרה, כאשר יש תוספת אצות, אין צורף להוסיף מלח.