הדוח האפידמיולוגי האחרון שפרסם משרד הבריאות בנושא השפעת מעיד על ירידה בשיעור הפניות למוקדי חירום בשל תחלואה דמוית שפעת (מכ־18 איש ל־10,000 נפש ל־16). כמו כן, בבתי החולים נרשמה ירידה מזערית באחוז הביקורים במיון פנימי ובמיון ילדים בשל דלקת ריאות. עם זאת, במרפאות הקהילה אין שינוי משמעותי בשיעור הפניות בשל חשש לדלקת ריאות, שנותר גבוה.
מהדוח עולה כי עד ל־15 בינואר 2020 התחסנו כ־2.1 מיליון איש כנגד השפעת העונתית (כ־23% מאוכלוסיית ישראל, בהשוואה לכ־18% באותה תקופה אשתקד). הכיסוי החיסוני בקבוצת הקשישים בגיל 65 שנים ומעלה מגיע לכ־59% (בהשוואה לכ־57% באותה תקופה אשתקד). הכיסוי החיסוני של תינוקות וילדים בני 6־59 חודשים מגיע לכ־23% (בהשוואה לכ־17% באותה תקופה אשתקד).
עד כה דווח על 31 איש שנפטרו בישראל כתוצאה מסיבוכי מחלת השפעת, נכון לאתמול. זאת מתוך 300 אנשים שהיו במצב קשה לאחר סיבוכי שפעת. הקורבן האחרון הוא גבר בן 63 שנפטר ברביעי בערב בבית החולים סורוקה בבאר שבע בעקבות סיבוכים של מחלת השפעת בה חלה. לפי הודעת המרכז הרפואי אתמול, המנוח סבל ממחלות רקע ומקריסה רב־מערכתית בעקבות המחלה.
כפי שעולה מהנתונים, 82 מהחולים הם ילדים מתחת לגיל 18, מתוכם נפטרו ארבעה, לשניים מהם מחלות רקע קשות. בין החולים הקשים גם 12 נשים הרות הנמצאות בקבוצת סיכון. עד לשבוע זה בעונת החורף אשתקד דווח על שלוש נשים הרות. כמו כן, מתוך 23 חולים ללא מחלות רקע, 16 נמצאים בקבוצת סיכון לתחלואה קשה - מפאת גילם. הנתח הגדול ביותר של החולים במצב קשה (75) הם בטווח גילאים 45־64.
לצורך השוואה, בשלב זה של העונה בחורף אשתקד, אושפזו במצב קשה 113 חולי שפעת קשים - מתוכם 37 נפטרו. בשנה שלפני כן (חורף 2017־2018) אושפזו 157 חולים במצב קשה, שמתוכם נפטרו 68. בחורף 2016־2017 אושפזו 103 חולים במצב קשה, שמתוכם נפטרו 52. זן השפעת השכיח בקרב החולים הקשים הוא A, שזוהה אצל 227 חולים, לעומת 23 חולים בשפעת מזן B. מתוך כלל החולים הקשים, 28 נפטרו משפעת מזן A ושלושה מזן B. לפי נתוני המעבדה המרכזית לנגיפים, רוב התחלואה מסוג A בישראל היא מתת־סוג H1N1 - המכונה גם שפעת החזירים, הכלול בחיסון.