לאור הנתונים הקיימים, תיירים רבים ביטלו הגעתם לסין. העובדה שגם אנשי עסקים מבטלים הגעתם ולא רק תיירות נופש, מלמדת על חומרת הבהלה מנגיף הקורונה. נופש אפשר לדחות או לבטל. פגישת עסקים בכלל, ובסין בפרט, הרבה יותר קשה. הבהלה הקיימת כיום מהקורונה עלולה להשפיע בצורה דרסטית על תעשיית התיירות העולמית, אם הנגיף ינדוד למדינות נוספות. צריך לזכור כי סין לבדה אחראית על 12% מתנועת התיירות העולמית, והתיירים הסינים נחשבים לכאלה שלהם הוצאות גבוהות בהשוואה לתייר הממוצע.
ההשפעה לא נעצרת בתייר הסיני. נגיף הקורונה ישפיע על כל אחד מאיתנו, בין אם על איש העסקים שמכנן פגישות באירופה, ובין אם על מי שמתכנן שיט תענוגות. איש אינו מעוניין לקחת סיכונים לא מחושבים, ונגיף הקורונה הוא סכנה שרב בה הנסתר על הנגלה. נסו לדמיין כיצד תחושו אם הייתם עולים לטיסה כשלידכם יושב אדם בעל מראה סיני המשתעל ללא הפסק. האם הייתם חשים בנוח בקרוז שעליו תיירים מסין? גם בלי לדבר על התופעות הגזעניות שמצב זה מוציא גם מאנשים פתוחים וליברליים. זה אולי לא רציונלי, אך הגיוני.
אם הנגיף ימשיך להמית אנשים ברחבי העולם, בזכות "יחסי הציבור" של המגיפה אנחנו נמעט בשהות בשדות תעופה, במטוסים, באוטובוסים ובבתי מלון. מחקרים שעוסקים בניהול מצבי משבר בעתות חירום מלמדים על כך שתעשיית התיירות, אשר לה כיום שיעור צמיחה של 5%־6% בשנה, היא הראשונה לספוג את המכה - וכעת היא ניצבת בפני אפשרות ממשית של האטה קיצונית. הראשונים להיפגע יהיו חברות התעופה, בתי המלון ותעשיית המסעדנות, ואחר כך המעגלים יתרחבו לנהגי מוניות, חברות השכרת רכב וכל התעשיות הנלוות.
כל זאת אם לא יימצא מזור לנגיף, ובכל בוקר ייפתחו מהדורת החדשות במספר הנדבקים והנפטרים מהמחלה. ברור שבתאונות דרכים מתים הרבה יותר אנשים, אבל זאת סכנה שניתן להימנע ממנה מראש. אף תייר, ודאי עם ילדים שהם חלק מהחופשה, לא רוצה להיות באי־ודאות לגבי מועד חזרתו הביתה, ושחופש התנועה שלו יילקח ממנו כי יושם בהסגר או בבידוד.
הכותב הוא ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות בפקולטה לניהול, ומנהל אקדמי של קמפוס אילת, אוניברסיטת בן־גוריון.