בצל התפשטות נגיף הקורונה בארץ ולאחר שהיום דווח על החולה ה-16 שנדבק בנגיף, התארח פרופ' גבי ברבש, מנהל המרכז הרפואי "איכילוב" בתל אביב בתוכניתם של ענת דוידוב ורוני בראון ב-103FM, התייחס לטענות לפיהן משרד הבריאות זורע פאניקה בקרב הציבור וניסה להעריך מתי יימצא חיסון לנגיף.
דוידוב: מה יותר מסוכן, קורונה או שפעת?
ברבש: "ברור שקורונה, זו בכלל לא שאלה".
דוידוב: אבל משפעת מתים יותר, לא?
ברבש: "לא, ממש לא".
בר-און: איך יודעים? הקורונה נמדדה רק השנה, לא היה קורונה.
ברבש: "אבל אנחנו יודעים כבר מהשנה, זה ברור שזה מדביק יותר. בוא נתחיל ככה, התמותה האמיתית משפעת לא ממש ידועה, היא מוערכת בסביבות 0.1 עד 0.2 אחוזים מהנדבקים, הסיבה שלא ידוע במדויק היא מפני שיש הרבה מאוד תת דיווח, זאת אומרת, אנשים נניחמתים משפעת, אבל רושמים בסיבות הפטירה את מחלות הרקע שלהם".
דוידוב: אבל גם כאן אלה אנשים עם מחלות רקע, עם היסטוריה.
ברבש: "נכון, אבל המספרים של המחלה הזאת בשלושה חודשים האחרונים עם התמותה הגבוהה בסין, וגם מה שקורה כרגע באיטליה, מוכיחים בצורה ברורה, שהמחלה הזאת יותר קשה מאשר מחלת השפעת. אנחנו מדברים על תמותה, שבהערכות המקלות יותר היא פי 3 מאשר התמותה בשפעת, ועדיין יש כאלה שמעריכים שזה גם יותר מפי 4 או 5. תוסיפו לזה את ההדבקה המאוד יעילה של הווירוס הזה, שהוא אפילו מדביק יותר כנראה משפעת, למרות שאין על זה עדיין מספיק דאטה, אז אתה מקבל פה וירוס שיודע להתפשט בצורה מאוד מהירה, ובמקביל גם יותר אלים".
בר-און: אז בוא נדבר על מה שקורה כאן, איך ישראל מתמודדת? איך נראים המספרים? האם הפאניקה המוגזמת שמשרד הבריאות יוצר נכונה או לא? שתף אותנו במה שאתה רואה, שומע ומבין יותר מאיתנו.
ברבש: "אני לא חושב שמשרד הבריאות יוצר פאניקה, אני חושב שהצעדים שהוא נוקט יכולים לעורר פאניקה, אבל הם הכרחיים. אני חושב שמה שמשרד הבריאות מנסה לעשות זה לעצור את ההתפשטות של הווירוס הזה כאן בארץ, ולגרום לזה שכאשר הוא יגיע, והוא יגיע בצורה הרבה יותר רחבה, תוך התפשטות בקהילה, שזה יגיע מאוחר יותר ובקצב נמוך יותר".
בר-און: אז איך אפשר לעשות את הצעדים הנכונים, ולא לייצר פאניקה? אני רואה את בר סימן טוב מופיע, הוא שקט, רגוע, מסביר, רהוט, מי שבפאניקה אלה הכתבים שמראיינים אותו. תציע לו, תציע לי, איך לעשות את הצעדים הקשים האלה ולהגיד, 'אבל חברים, אחרי שאמרנו את זה, אל תהיו בפאניקה?
דוידוב: אני אהיה ההיסטרית ששואלת, כי כשאמרת 'וזה יגיע', אז אני כבר רואה את מה שיגיע, ואני בטוחה שכל המדינה תהיה סגורה.
ברבש: "אנחנו נמצאים כרגע בשלב ההכלה, אנחנו יודעים בדיוק, כל אחד מהנדבקים ממי הוא קיבל את זה. אין העברה אחרת שאנחנו לא מכירים, כמו שקורה כרגע באיטליה ובארצות הברית ובצרפת. אני אומר שהמאמץ הזה, כמה שהוא יעיל וכמה שהוא טוב, יש אירועים שמשבשים אותו, כמו נניח הצליינים שהסתובבו פה מדרום קוריאה, או כמו מישהו מהנדבקים שמסתובב בכל מיני מקומות, ומדביק הרבה מאוד אנשים, או כמו האירוע שקורה עכשיו ברשות הפלסטינית. יגיע הרגע שבו נעבור משלב ההכלה, שבו אנחנו יודעים כל אחד מהנדבקים איפה הוא נדבק, ותתחיל העברה בתוך הקהילה, זה שלב אחר שמחייב התייחסות אחרת, התנהלות אחרת, ועם השלב הזה, אנחנו, מדינת ישראל, ולא רק אנחנו, העולם בכלל, יצטרך ללמוד לחיות הרבה זמן".
בר-און: לו אתה היום שר הבריאות, ואתה הולך לראש הממשלה ואומר לו על מה שצריך להיערך לקראת השלב הבא, שאתה מתאר אותו בתיאור לא כל כך מחויך...
ברבש: "אני לא רוצה להיכנס עכשיו לנעליים של משרד הבריאות או שר הבריאות. אני רוצה להגיד שאסור להבין את מה שאמרתי בצורה החמורה שאתה אמרת. אני חושב שאם אנחנו נעבוד נכון, גם השלב ההוא, שנצטרך ללמוד לחיות איתו, הוא שלב שבו יהיה איזון בין הצרכים שההתפשטות הזאת תציב בפני מערכת הבריאות, לבין היכולת של מערכת הבריאות לטפל בה".
בר-און: עד כמה יש סיכוי, שבזמן הנראה לעין, אפשר יהיה למצוא איזשהו פתרון מדעי לדבר הזה? כמו חיסון?
ברבש: "אתה מדבר על חיסון, יש גם כמה מחקרים שרצים כרגע בכל מיני מקומות, בעיקר בסין, אבל בעוד מקומות, שבהם מנסים לטפל בחולים בתרופות אנטי ויראליות אחרות. הערכה שלנו, תעבור שנה עד שיתפתח חיסון יעיל, וזה טוב".
בר-און: "הקיץ שמתקרב יעזור לנו?"
ברבש: "לא יודעים אם זה יעזור, וגם אם כן, לא יודעים אם זה יחזור בחורף. אבל אני רוצה לומר, אפשר לחיות עם זה".