מחקר ראשון מסוגו של מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל בחן לעומק את שינויי ההרגלים בציבור נוכח השלכות הקורונה והשהות הממושכת בבית. במחקר בחנו ד"ר מיכל לרון, חוקרת מומחית בכירה וראש צוות בריאות, ורחל גולדווג את השינוי בקרב 1,500 ישראלים בגילאי 20־64.
הנתונים מאששים את מה ששיערנו: 43% אוכלים יותר מהרגיל ו־13% פחות, 43% אוכלים חטיפים או ממתקים יותר מהרגיל ו־64% מהמשיבים שלהם ילדים בני פחות מ־18 ציינו שכמות החטיפים או הממתקים שהילדים אוכלים גדלה, כש־27% מהילדים ובני הנוער אף צורכים חטיפים הרבה יותר מהרגיל. החדשה הטובה היא שמחצית אוכלים עם בני הבית יותר מהרגיל.
עוד ממצא חיובי הוא ש־41% ישנים יותר מהרגיל, אולם אצל 33% איכות השינה טובה פחות; 60% דיווחו על ירידה במשך ובתדירות הפעילות הגופנית שלהם, ו־57% על ירידה בעצימות של הפעילות הגופנית שלהם. מחצית מהמשיבים הביעו עניין בקבלת ייעוץ מקצועי בנוגע לרעיונות לפעילות גופנית במסגרת השהייה בבית.
שלא במפתיע, 68% מבלים מול מסכים במשך זמן רב מהרגיל - אם לצורכי עבודה, לימודים או פנאי, ו־76% מההורים לילדים בני פחות מ־18 דיווחו על עלייה במספר השעות שבהן הילדים מבלים מול מסכים. נוסף לכך, 47% דיווחו כי הם חשים דכדוך, דיכאון או חוסר תקווה יותר מהרגיל. 51% דיווחו על תחושת בדידות לעתים קרובות או לפעמים לעומת 19% בזמן שגרה; 79% טענו שיש להם על מי לסמוך לעומת 96% שמציינים כך בשגרה.
זאת ועוד, 36% מקרב אלה שעישנו לפני החלת ההנחיות ענו שכעת הם מעשנים יותר מהרגיל. יתר על כן, 73% מן המשיבים ציינו כי לדעתם מצבם הכלכלי צפוי להחמיר (במעט או מאוד) בעקבות מגיפת הקורונה.
"אנחנו לא מערערים על חשיבות הסגר או הבידוד, אבל נדרשת מודעות לכך שיש לזה מחיר", מדגישה ד"ר לרון. "אנשי המקצוע והגורמים המטפלים צריכים לפתח שירותים ולהנגיש אותם לציבור. אחד המסרים במחקר הוא שיש גם הזדמנויות בתוך המשבר".
לדבריה, "העלייה בתדירות הארוחות המשפחתיות וההתעניינות של הציבור בייעוץ מקצועי במגוון נושאים וערוצים מלמדות שתקופת השהייה בבית היא גם הזדמנות לפיתוח של הרגלי בריאות ולפיתוח שירותים למזעור השפעותיה השליליות".