במקביל להתפשטות מגיפת הקורונה ולהנחיות המשתנות מתפרסמים בהודעות וואטסאפ וברשתות החברתיות גם סרטונים משעשעים ובדיחות שמופצים במהירות ויראלית (שמקבלת פה משמעות כפולה...) על אגירת מזון, ההתמודדות של ההורים עם הילדים הקטנים בבית, חיקויים של גורמים רשמיים, יצירת מסיכות הגנה לפנים, החרדה מעלייה במשקל, מחסור בנייר טואלט או בביצים. אלה הם רק חלק מהנושאים שטופלו בהומור, לרוב מוצלח ומעורר צחוק.
היה מי שהשיב על השאלה מה הוא עושה בימי ההסגר, “אני בעסקי יבוא ויצוא", ומיד הבהיר: “מייבא הודעות מקבוצה אחת ומייצא לקבוצה אחרת". יש להניח שרובנו עוסקים בזה ברמה זו או אחרת. גם קומיקאים וסטנדאפיסטים מיהרו לפרגן בהופעות וירטואליות שהיטיבו להציג את המציאות המאתגרת בקריצה.
“העולם מצחיק, אז צוחקים"
“העולם מצחיק, אז צוחקים", אמרו הגששים, אמירה שהיום מקבלת פרשנות אחרת. הצחוק הוא חלק משפה אוניברסלית של רגשות בסיסיים שכל בני האדם מכירים. ההומור, לעומת זאת, משתנה מאדם לאדם. מה שמצחיק אחד, לא יצחיק ואולי אף יפגע באחר. במקרים רבים תלוי ההומור בתרבות.
כשמשבר הקורונה הוא עולמי, ההומור הוא אחד הדברים שמאחד ארצות ותרבויות שונות. הקורונה אילצה אותנו להתמודד עם מצבים חדשים ולא מוכרים. במקביל נחשפנו ליוזמות ולפתרונות פרטיים, מבדרים ויצירתיים, של סינים, אמריקאים, מקומיים שלנו ואחרים ברשתות החברתיות. מכנה משותף רחב חוצה יבשות.
הצחוק טוב להתמודדות
מחקרים רבים בחנו את ההשפעה של הומור וצחוק על הבריאות, והם מעידים על כך שלאלה השפעה טובה עלינו הן בהיבט הנפשי והן בהיבט הפיזי. הצחוק מסייע להרפיית השרירים, לתפקוד הלב וכלי הדם ולהפחתת כאבים, ונמצא שהוא תורם למערכת ההורמונלית, ובמיוחד חשוב בימים אלו - למערכת החיסון, שנדרשת להתמודד עם נגיף הקורונה. הצחוק משפר את מצב הרוח ומקל את ההתמודדות עם לחצים וחרדות. הומור ממריץ מערכות פיזיולוגיות, שמורידות את רמות הורמוני הסטרס, כמו קורטיזול ואפינפרין. אין ספק שהצחוק טוב ככלל, ובשבועות האחרונים במיוחד.
צחוק היסטורי
התרומה של הצחוק מופיעה גם בתנ"ך: “לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה, וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם" (משלי פרק יז, פסוק 22). כלומר, מצב רוח טוב משפר את ההשפעה של כל תרופה ("גהה"), ומצב רוח ירוד מחליש את הגוף (את העצמות, "גרם").
נמצאו איורים היסטוריים, מתקופת יוון הקדומה, שבהם רשמו רופאים יוונים כחלק מהטיפול במחלות ומההחלמה ביקור ב"אולם הקומיקאים". באופן דומה, הילידים האמריקאים הקדומים ניצלו את ההשפעה של הומור וצחוק בהחלמה, ואנשי הרפואה המסורתית שילבו בטיפול את שירותיהם של ליצנים כדי לעורר את הצחוק. ליצנים קיימים כמעט בכל התרבויות, והם משרים אווירה טובה, במיוחד כשהם חומלים ואמפתיים. היום אנו מכירים ומוקירים את תרומתם של הליצנים הרפואיים בבתי חולים ובמסגרות טיפוליות אחרות לקידום הבריאות.
עבודות ראשונות שבדקו את היתרונות של שימוש בהומור ובצחוק ברפואה נעשו על ידי ד"ר האנטר “פאטץ'" אדמס, רופא אמריקאי, פעיל חברתי, ליצן ודמות צבעונית בפני עצמה, בתחילת שנות ה־70 של המאה הקודמת.
חוקר בולט נוסף בתחום הוא ד"ר וויליאם פריי, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. פריי ציין כי צחוק יכול להועיל לא רק לבריאות, על ידי תמיכה במערכת החיסון והקלה על הנשימה, אלא גם להוות כלי יעיל במערכת יחסים זוגית ואפילו לתרום לכושר הגופני, בדומה לפעילות אירובית. “צחוק הוא פעילות גופנית טובה - זה כמו לרוץ או לשחות או לחתור", הצהיר ד"ר פריי כבר לפני שלושה עשורים.
מחקרים נוספים שערך, חלקם בשיתוף ד"ר מייקל מילר, מנהל המרכז לקרדיולוגיה מונעת במרכז הרפואי שבאוניברסיטת מרילנד, סיפקו תובנות נוספות לגבי ההשפעה החיובית והפיזיולוגית של ההומור. מילר ועמיתיו תיעדו כי הצחוק קשור לתפקוד הבריא של כלי הדם. החוקרים מצאו, כי לחץ נפשי משפיע לרעה על האנדותל (רקמת התאים הפנימית של דופנות כלי הדם). הוא גורם להתכווצות כלי דם, לתגובה דלקתית ואולי אף להצטברות כולסטרול, מה שעלול להוביל למחלות לב וכלי דם. בעוד במהלך צחוק האנדותל מסייע ומקל את זרימת הדם.
צוחקים ולומדים
מתברר כי גם מורים ומחנכים עשויים להפיק תועלת משילוב הומור בלימוד. עובדה שמקבלת משנה תוקף בתקופה שבה השיעורים מתנהלים מרחוק. זו עשויה להיות תקופה קשה למורים עצמם, שצריכים להתמודד עם מתכונת לימודים פחות מוכרת להם, עם הבידוד והשפעות אחרות של מגיפת הקורונה. שימוש בהומור מקדם למידה ומשפר את הישגי התלמידים באופן ישיר ועקיף. הוא מעלה את המוטיבציה, מרגיע, מעודד השתתפות של התלמידים, תורם לקשר טוב בין המורה לתלמידיו (במיוחד אצל תלמידים מופנמים או כאלה שמתקשים בלימודים).
עכשיו זה רשמי
ד"ר מדאן קטאריה, רופא הודי, מוביל יותר מ־20 שנה תרגול של יוגה וצחוק בעשרות מדינות, ונקודת המוצא היא כי הבעות הפנים של אדם יכולות להשפיע על רגשותיו. ביוזמתו של ד"ר קטאריה, מציינים מאז שנת 1998 את “יום הצחוק העולמי", שהוא ביטוי חיובי לשלום עולמי ונועד לבנות תודעה גלובלית של אחווה וידידות באמצעות צחוק. מועד “יום הצחוק הבינלאומי" ממש קרוב: ביום א' הראשון של חודש מאי בכל שנה. היום הזה הוכר גם על ידי משרד הבריאות בארץ. בדרך כלל באותו שבוע נערכים מופעים, סדנאות והרצאות בנושא צחוק.