במסגרת ועידת ישראל לביטחון המזון של קבוצת הג'רוזלם פוסט-מעריב, המשודרת היום (שני), פרנצ'סקו ברנקה, מנהל המחלקה לתזונה, בריאות והתפתחות בארגון הבריאות העולמי, שוחח עם מעיין יפה-הופמן מה"ג'רוזלם פוסט" אודות השפעות נגיף הקורונה על הביטחון התזונתי בעולם.
כיצד מגדיר האו"ם ביטחון תזונתי?
"ביטחון תזונתי מוגדר כגישה הולמת לאנרגיית מזון מספקת אשר מאפשרת חיים פעילים. כרגע, לצערי, יש בערך 700 מיליון אנשים בעולם, תשעה אחוזים מאוכלוסיית העולם, שאין להם גישה מספקת למזון. זה מספר שלמערי התחיל לעלות שוב. הצלחנו להפחית את מספרם עד 2014, אך מסיבות שונות הוא עלה שוב: סכסוכים, אירועי אקלים, מיתונים כלכליים, ונגיף הקורונה מחריף אותה. אנו צופים עלייה של 80 עד 100 מיליון איש עד סוף השנה. במציאות נרצה להגדיר חוסר ביטחון תזונתי באופן רחב יותר. אנחנו רוצים שלאנשים תהיה רק גישה למזון שמספק אנרגיה בסיסית, אלא גם שיוכלו לשמור על תזונה בריאה ולספק גישה לתוצאה הבריאותית הטובה ביותר. לפי החישובים שלנו, ישנם למעשה שלושה מיליארד אנשים בעולם שאינם יכולים להרשות לעצמם תזונה בריאה".
הזכרת מספר משתנים שגורמים לחוסר ביטחון תזונתי, אחד מהם הוא משבר האקלים. כיצד משבר האקלים משפיע?
"בדרכים רבות. גישה למזון זמין וניצול נכון שלו. כתוצאה ממשבר האקלים עונות הייבול מתקצרות, אירועי מזג אוויר קיצוניים פוגעים בתבואה. הוא גורם גם לעלייה במחירי המזון ולהפסדים בחקלאות. גם האיכות של חלק מהייבולים מושפעת ממשבר האקלים, כולנו זוכרים את הבצורות שגרמה סופת 'אל ניניו'".
הזכרת גם שנגיף הקורונה השפיע על חוסר ביטחון תזונתי. מדוע הוא משפיע כל כך?
"הייתה השפעה משולבת של שיבוש בייצור ובהפצה. עובדי הייצור לא יכלו להגיע לעבודה. כוח הקנייה של האנשים ירד דרסטית. הוא גם שיבש את שירותי הבריאות, אנשים לא הלכו לחסן את ילדיהם. זה היה שילוב בין גורמים. נעשו כמה צעדים לשיקום, אך הם לא הספיקו".
איזה תפקיד מדינות יכולות לשחק בקרב על ביטחון תזונתי?
"כאשר קידמנו את כללי הפיתוח בר הקיימא, מטרתו הייתה לקדם פתרון של בעיות מכל הסוגים: לא רק תת-תזונה אלא גם משקל עודף, השמנת יתר, אנמיה. כולם מהווים צורות של תזונה לקויה. היה לנו מסר ברור מה צריך להיעשות, הייתה לנו מסגרת פעולה שאושרה, כדי לתמוך בתזונה בריאה. לממשלות יש כוח עצום, לא רק משום שהן יכולות לסבסד מחירים, אלא משום שהן יכולות לרכוש כמויות מזון גדולות עבור הציבור".
מהו המסר שתרמה להעביר בשם האו"ם?
"זו שאלה גדולה. עלינו לאמץ את הרעיון שיש לטפל בבעיות תזונה באופן מקיף. תזונה לא בריאה אחראית ל-11 מיליון מקרי מוות בשנה. עשרים אחוז ממקרי המוות והנכות בעולם נגרמים מתזונה לא בריאה או תת תזונה. המסר השני הוא שצריך לשפר את המערכות. הארגון שלנו קרא לכולם-מדינות, ממשלות, המגזר הפרטי, למצוא פתרונות משלהם כיצד לעשות זא. זה חייב להיות מאמץ משותף כדי להציל את כדור הארץ. בשנת 2050 אנחנו צריכים לחיות עם שלושה מיליון אנשים נוספים".
האם יש אור בקצה המנהרה?
"הקורונה הוא מכשול אך כם הזדמנות. הנגיף הוא תוצאה של מערכות תברואה לקויות. עלינו לשקול מחדש את הדרך בה אוכל מיוצר, מופץ ונמכר, וזה חייב להיות נגיש לכלל אוכלוסיית העולם. למדנו את הלקח וזה הזמן לפעול. 2021 תהיה שנה חשובה לשינוי".