דו"ח הביניים ליישום המתווה לקיצור התורנויות הוגש היום (רביעי) לשר הבריאות ניצן הורוביץ. המתווה, שנועד ליישם את צו שרת הכלכלה, קובע כי יום עבודה בבתי חולים לא יעלה על 16 שעות. תחילת המתווה תתבצע כבר בחודש אפריל, בעשרת בתי החולים בפריפריה, שיחלו במתווה באופן מדורג.
עיקרי המלצות הדו"ח:
1. קיצור יום העבודה בעשרת בתי החולים בפריפריה יחל באופן מדורג, החל מאפריל 2022. במחלקות פנימיות, רפואה דחופה וגריאטריה (כולל תורנויות של מתמחים ברפואה פנימית ביחידות לטיפול נמרץ) – עד סוף יולי 2022. במחלקות נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה, המטולוגיה – עד סוף דצמבר 2022. במחלקות הילדים – עד סוף מארס 2023.
2. ככלל, שעות העבודה היומיות לרופא המבצע תורנות במחלקות האשפוז יקוצרו במתכונת של 16 שעות עבודה + 2 שעות לצורך העברת משמרת. במתכונת זו, הרופא התורן יתחיל את עבודתו בשעה 16:00 ויסיימה בשעה 8:00 למחרת, או בשעה 10:00 לאחר העברת המשמרת.
3. מתווה זה יחול גם על סטאז'רים.
4. לרופאים תינתן האפשרות לבחור האם לקצר תורניות גם בימי שישי ושבת או לחלופין להישאר במתכונת העבודה הנוכחית.
5. שינוי שיטת העבודה במחלקות לרפואה דחופה (חדרי מיון) בבתי חולים בכל הארץ, על בסיס מעבר לעבודת משמרות, המתבססת על רופאים מתמחים ומומחים ברפואה דחופה. מהלך זה ייושם בהדרגה החל מנובמבר 2022 לאורך 4-3 שנים, ויחל בחמישה בתי חולים במרכז הארץ עוד השנה.
6. הקמת מנהלת לליווי ופיקוח על יישום מתווה קיצור יום העבודה לרופאים, שתלווה את הנהלות בתי החולים ביישום המתווה, ותקבל סמכויות לביצוע שינויים נקודתיים והתאמות במתווה לפי הצורך.
7. קידום והטמעה מהירה של מקצוע עוזר רופא באמצעות השלמת חקיקה (עד אוגוסט 2022) ופתיחת מסלול לימודים אקדמיים לתואר שני במקצוע (החל מארס 2023). לפי התוכנית, מתחילת 2026 יוכלו להיכנס למערכת הבריאות הבוגרים הראשונים של מסלול לימודים זה.
שר הבריאות הורוביץ: "אף עובד לא צריך לעבוד 26 שעות ברצף. העובדה שעד היום סוגיית שעות העבודה של המתמחים זכתה להתעלמות מוחלטת היא חרפה. זה נגמר. התחייבנו לתקן את העוול הזה, ואני לא מתכוון לוותר עד שנשיג את המטרה – במלואה. אני מודה למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ, ולכל חברי צוות היישום שעמלו בחודשים האחרונים על דו"ח הביניים לקיצור התורנויות. עשיתם עבודה יסודית, אחראית ומקצועית".
עוד הוא הוסיף: "בכל תקופת מגפת הקורונה, בתנאים קשים ובעומס בלתי נסבל, הרופאות והרופאים וכל אנשי הבריאות מחזיקים מדינה שלמה על הכתפיים. מערכת הבריאות הצילה את הכלכלה הישראלית מקריסה, מנעה סגרים והשבתות, ואפשרה להשאיר את המשק פתוח. צוותי הרפואה הם אלו שאפשרו לכלכלה לשגשג ולצמוח, וחסכו דה-פקטו למדינה מיליארדים רבים. זה בדיוק הזמן למלא אחר התחייבויות הממשלה, ולצאת לדרך למהלך ההיסטורי לקיצור תורנויות המתמחים. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות למען צוותי הרפואה ולמען הציבור כולו".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש: "זהו מתווה חשוב ואני מודה למשנה למנכ"ל, ד"ר ספי מנדלוביץ, על הובלת התהליך המורכב הזה – בתבונה, במקצועיות ובמסירות רבה. אני בטוח שבשילוב ידיים בין כל הגורמים הרלוונטיים נוכל ליישם את המתווה בהתאם למסקנות דו"ח הביניים. לא נחסוך במאמצים על מנת לקדם את המהלך".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ: "מטרתו של דו"ח זה והמלצותיו המקצועיות, הינה להתוות מפת דרכים למימוש אחראי ומקצועי של מהלך חשוב זה, וזאת מבלי להתעלם מן האתגרים המורכבים של מערכת הבריאות בישראל – בהווה ובעתיד. הדו"ח נוטע את התשתית לשיפור בתנאי עבודתם של רופאים רבים בישראל, וכולל המלצות מעשיות לשיפור איכות מערכת הרפואה הציבורית, אף מעבר לסוגיית קיצור שעות התורנויות. יישום המתווה וההמלצות שבדו"ח, נוגע בסוגיות מורכבות ושורשיות במערכת הבריאות ואשר מלוות אותה עשרות רבות בשנים. היישום מחייב ויחייב שינוים מערכתיים המבוססים על שינוי תרבות, נורמות וערכים ויוכל להתבצע באופן ראוי ונכון במידה וכלל השחקנים במערכת ישלבו ידיים יחדיו למען מטרה זו, תוך יצירת תשתית של אמון".
אגף התקציבים של משרד האוצר צירף לדו"ח את עמדת האגף, לפיה "אגף התקציבים תומך בקיצור שעות העבודה הרצופות של המתמחים", אך לטענתו, המתווה המוצע אינו בר-ביצוע.
על פי אגף התקציבים, צפוי להיות מחסור ברופאים משלל סיבות (יציאה לפנסיעה, רפורמת יציב שפסלה הכרה בלימודי רפואה במדינות ברית המועצות לשעבר וכו'. כמו כן, לטענתם המחסור ברופאים ישפיע באופן ישיר על הפריפריה יותר מאשר על המרכז. על אף זאת, משרד האוצר הודיע כי העביר 66 מיליון שקלים למשרד הבריאות לטובת קיצור התורנויות.
מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב: "מדובר בסיכום חשוב שיניב שיפור משמעותי בחיבור בין בתי-החולים והקהילה, חיבור שאת חשיבותו הרבה ראינו בהתמודדות עם מגפת הקורונה. צעד זה מהווה מענה בעל ערך רב ואנו נראה את השפעותיו בשנים הקרובות".