עמותת פרקינסון בישראל מסייעת לכ־35 אלף איש בארץ המתמודדים עם המחלה ולבני משפחותיהם, ומעניקה תמיכה בכל שעות היממה ומגוון שירותים ללא עלות כספית. העמותה הוקמה ב־1993 בניסיון לסייע לחולי פרקינסון בהתמודדותם עם קשיי המחלה ובשיפור איכות חייהם. מטרתה גם להעלות את המודעות לחשיבות הסיוע לחולים בפרקינסון.
העמותה מתנהלת מול משרד הבריאות להרחבת השירותים המוכרים בסל הבריאות כדי להגדיל את היצע הפתרונות הרפואיים והפרא־רפואיים לאנשים המתמודדים עם המחלה. במקביל היא פועלת בשיתוף עם קרן אופזיין, אוניברסיטת תל אביב והאיגוד הישראלי להפרעות תנועה כדי לקדם שיתופי פעולה בין חוקרים ורופאים בתחום הפרקינסון, ומעורבת בקידום מחקרים באקדמיה ובחברות התרופות.
בסניפים מתקיימות פעילויות ייחודיות: יצירת קשרים חברתיים שיש להם חשיבות רבה למתמודד והם מעניקים לו תחושה של הזדהות, העצמה, למידה ואוזן קשבת. יש גם קו חם, הכולל תמיכה טלפונית, עזרה, ייעוץ ראשוני והפניה לגורם מטפל. העמותה מקיימת קשר רציף עם אגף הנכות בביטוח הלאומי, לרבות מקרים שבהם נדרשת התערבות לקביעת נכות. באתר העמותה מוצג "מדריך לחולה פרקינסון", שנכתב בשיתוף עם הביטוח הלאומי ואתר אינטרנט המספק מידע רחב ועדכני.
כמו כן, העמותה יזמה סדנאות תמיכה למאובחנים חדשים, למתמודדים צעירים ולמתקדמים וכן סדנאות תמיכה לבנות זוג ולבני זוג של מתמודדים בעלי פרקינסון. נוסף על כך, מפורסמים בלוגים לקשר ישיר עם מומחים במגוון תחומים בעולם הפרקינסון, ונעשה שיתוף פעולה עם ועדה רפואית מייעצת, המורכבת מנוירולוגים ומפיזיותרפיסטים.
במסגרת הרחבת הפעילויות הוחלט על סבסוד חברים בפרויקט שיקום מרחוק – שיקום בדיבור ובבליעה, על סבסוד חברים מהפריפריה בגין הסעות לטיפולים ועל סבסוד חברים בשיקום מקרוב - הסדרים עם מכוני שיקום בפיזיותרפיה. בחלק מתהליך השיקום נעשה ליווי למתמודדים חדשים עם המחלה על ידי חונכים ותיקים.
מחלת הפרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, והיא מאופיינת בהאטה ובירידה בתנועה, בנוקשות שרירים, ברעד במנוחה ובאי־יציבות. זאת מחלה כרונית, פרוגרסיבית, רב־מערכתית וחשוכת מרפא. החולה סובל מהפרעות תפקודיות קשות הניכרות חיצונית בעמידה, בהליכה, באכילה, בכתיבה ובדיבור. בשלביה המתקדמים של המחלה נפגעות מערכות גוף נוספות, כגון העיכול, הכליות והנשימה. אצל חלק מהחולים גם מתווספות תופעות של תנועות בלתי רצוניות, דיכאון ודימנציה, המדרדרות את החולה לכדי מצב סיעודי.
ממוצע הגיל לאבחון המחלה הוא 65, אך אנשים רבים מאובחנים כחולי פרקינסון כבר בגילים צעירים מאוד, החל מגיל 20.