הפסקת הריון יזומה (הפלה) מבוצעת בישראל על פי חוק, אך היא טעונה אישור של ועדה להפסקת הריון. הסמכות לביצוע הפסקות הריון מעוגנת בחוק ובתקנות העונשין. קרוב ל־100% מהבקשות להפסקת הריון בישראל – מאושרות.
לפי האתר "כל זכות", על פי ההנחיות, הוועדה יכולה לאשר הפלה כשגיל האישה נמוך מ־18 או מעל 40, כשהאישה אינה נשואה או שההריון אינו מהנישואים, כשההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, כשהוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי, ובמקרה שהמשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי.
בנוסף, הוועדות להפסקת הריון רשאיות לדון רק בבקשות שבהן גיל ההריון אינו עולה על 24 שבועות מלאים. מעבר לזמן זה, הטיפול עובר לוועדה מיוחדת.
אישה המעוניינת להפסיק את ההריון רשאית לפנות לכל ועדה בארץ, באחד מבתי החולים או המרפאות הכירורגיות, ללא תלות במקום מגוריה.
הפסקת הריון במימון ציבורי נעשית במספר רב של מקרים. עם זאת, למי שאינה זכאית למימון ציבורי, פתיחת תיק, זימון הוועדה להפסקת הריון וביצוע הפסקת ההריון כרוכים בתשלום, בהתאם לתעריף משרד הבריאות או בהצגת התחייבות כספית מקופת החולים. בכל מקרה, התשלום, כולל ועדה והפסקת ההריון בפועל, מגיע לכ־3,500 שקל לכל היותר.
בשנת 2020 הוגשו בישראל 16,492 פניות להפסקת הריון, כ־99.6% מהן אושרו. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעור הפניות לוועדות להפסקת הריון עמד על כ־0.77% מכלל הנשים בגילי 15־49. שיעורי הפניות הגבוהים ביותר היו בגילאי 20־34, והנמוכים ביותר - בגילאי 40 ומעלה.
על פי נתונים שפורסמו בעבר על ידי משרד הבריאות, בין השנים 1990 ל־2016 ירד מספר ההפלות בשנה בכ־34%, מ־150 לכל 1,000 לידות ל־97 לכל 1,000 לידות. מספר הבקשות שהוגשו לוועדות להפסקת הריון צנח באותן שנים בשיעור של כ־42%.
מספר הבקשות שהוגשו לוועדות להפסקת הריון לכל 1,000 נשים בגיל הפריון ירד מ־13.6 ל־1,000 ל־9 ל־1,000. עיקר הירידה במספר ההפלות – כ־27%, נרשם מאז שנת 2000.