היום מציינים את יום האלצהיימר הבינלאומי, כאשר על פי המספרים: בישראל חיים כ־180 אלף בני אדם הסובלים מהמחלה, שתסמיניה המרכזיים מתבטאים בניוון אטי ומתמשך של תאי העצב במוח. המחלה תוארה בפעם הראשונה ב־1906 על ידי החוקרים הגרמנים אלויס אלצהיימר ואמיל קרפלין. למרות אין ספור מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, טרם נרשמה פריצת דרך של ממש בטיפול במחלה הקשה, אשר גורמת לסבל אדיר בקרב החולים עצמם ובני משפחותיהם.
במקביל למחקר המדעי המתקדם של המחלה המתבצע בישראל באקדמיה, במכוני מחקר ובבתי החולים, בשנים האחרונות מתיר החוק בישראל לאפשר לאזרחים להישאר בשליטה על חייהם גם במקרה של מחלות שבאות לידי ביטוי בליקויים בתפקוד קוגניטיבי, ירידה בזיכרון ובתפקוד היומיומי, כדוגמת מחלת האלצהיימר. אחד האמצעים השגורים הוא ייפוי כוח מתמשך, כלי חשוב המסייע לכל אדם לשמור על האוטונומיה שלו ועל קיום רצונותיו גם בימים שבהם הוא אינו כשיר לעשות זאת בעצמו. בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בייפוי כוח מתמשך.
"כל עוד אדם כשיר, הוא יכול להכתיב הן את אופי הטיפול בו, אישית ורפואית, הן את אופי ההתנהלות הכלכלית והן למנות את מיופי הכוח שיהיו אחראים להוציא הנחיותיו מהכוח אל הפועל בימים שבהם לא יהיה כשיר", מסבירה עו"ד ענת דניאל־קופמן ממשרד עורכי הדין סידי ושות'. "יתרה מכך, אותו אדם יכול להגביל את המידע שניתן לקרוביו, יכול להחליט מי הגורמים שיקבעו שאינו כשיר ובאיזה אופן, ויכול להגביר או להפחית פיקוח חיצוני על אותם גורמים".