השינה הקצרה והגרועה ביותר בקרב בני אדם מתרחשת בין שנות ה-30 ל-50 המוקדמות לחייהם, כך חשף מחקר חדש שממצאיו פורסמו בכתב העת האקדמי Nature Communications.
המחקר, בראשות חוקרים מהמכללה האוניברסיטאית של לונדון, אוניברסיטת מזרח אנגליה ואוניברסיטת ליון, מגלה שניתן להשתמש ביעילות במשך השינה של האדם כדי לחלק את החיים לשלושה שלבים נפרדים.
שינה היא אחד התהליכים הביולוגיים החיוניים ביותר. אי אפשר להמעיט בהשלכות מרחיקות הלכת של השינה על כמעט כל היבט בחיינו - מבריאות גופנית ונפשית ועד לתפקודים ביולוגיים וקוגניטיביים.
כמובן שגם השינה יכולה להשתנות ממגוון סיבות. גורמים סביבתיים וגנטיים ממלאים שניהם תפקידים בקביעת משך זמן השינה ועד כמה כל אדם נתון יכול לישון. קיימות גם וריאציות על סמך לאומים, גילאים וכן הלאה.
אבל הבעיה היא שישנן כל כך הרבה וריאציות וחלוקות, כך שנוצר מחסור במחקרי שינה בקנה מידה גדול של אוכלוסיה כללית.
לא רק זה, אלא שמחקרי שינה זכו גם לביקורת על כך שבדרך כלל הם מתמקדים יותר מדי במדינות בעלות הכנסה גבוהה ומפותחות, למרות העובדה שרוב העולם מורכב ממדינות בעלות הכנסה נמוכה או בינונית.
אז כאן נכנס המחקר הנ"ל לתמונה, שבוצע תודות לכוחם של משחק הווידאו הידוע Sea Hero Quest, המיועד להערכת יכולות ניווט. יכולת הניווט עצמה היא דבר מורכב ודורש מספר מיומנויות קוגניטיביות, אשר נקשרו לתוצאות חיוביות בחיים.
המחקר בדק גם סקרים נוירולוגיים אחרים בקרב מהמשתתפים, כולל הרגלי שינה, ובסך הכל 730,187 משתתפים מ-63 מדינות ברחבי העולם.
המחקר מצא כי זמן השינה הממוצע הוא 7.01 שעות בלילה. משתתפים צעירים יותר, בני 19, ישנו הכי הרבה, אך משך השינה שלהם החל לרדת בשנות ה-20 ותחילת ה-30. הירידה הזו נמשכת עד שלבסוף, בתחילת שנות ה-50, משך השינה מתחיל לעלות. גילאי 33 ו-53 זוהו כנקודות הממוצעות בסולם זה.
אז למה זה קורה? ובכן, יכול להיות שיש כמה אפשרויות. ראשית, אנשים בסביבות הגיל הזה עשויים להיות עסוקים בעבודה ובטיפול בילדים.
עם זאת, עדיין יש הרבה שונות בין מדינות, ובסך הכל, במדינות קרובות יותר לקו המשווה ישנים קצת פחות ממקומות אחרים. במדינות מזרח אירופה נוכל לראות תוספת של כ-20 עד 40 דקות בשינה.