התפוסה הממוצעת במחלקות האשפוז הכלליות ובכללן ילדים עומדת על 91%, לעומת 76% במדינות ה-OECD, כך מתריע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן בדו"ח הביקורת על אשפוז ילדים בבתי חולים שמתפרסם היום (שלישי). המבקר מתריע עוד, כי 553 ילדים המתינו באפריל 2022 למסגרות אשפוז לטיפול יום פסיכיאטרי.
בביקורת עלה כי בשנים 2009 עד 2020 עלה מספר הילדים בישראל בשיעור של כ-23%. עם זאת, בתקופה זו ירד מספר המיטות בתקן במחלקות הילדים ב-21, מ-1,089 מיטות ב-2009 ל-1,068 ב-2020. מהדו"ח עולה עוד כי זמן ההמתנה הממוצע לניתוח כריתת שקדי לילדים בבתי חולים ציבוריים עמד אשתקד על 15.4 שבועות.
המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הבריאות יכין תוכנית רב-שנתית, שתפרט את מספר המיטות הנדרשות באגפים השונים במערך האשפוז, לרבות אגפי הילדים ויבחן את עדכון תקני כוח האדם הרפואי והסיעודי.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "בישראל קיים מחסור במיטות אשפוז. מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת המערכות הטובות והיעילות בעולם, כאשר תוצאות הבריאות של המערכת טובים, למרות השקעה נמוכה באופן יחסי למדינות ה-OECD ותשתיות חסרות. כמו כן, שיעור המיטות לאלף נפש נותר נמוך מהשיעור הממוצע ב-OECD. תפקידו של משרד הבריאות הוא לקבוע את מדיניות הבריאות הלאומית ובמסגרתה להגדיר את שיעור מיטות האשפוז הנדרשות על מנת לטפל באוכלוסיית ישראל ואכן לאורך השנים, נעשתה חלוקת מיטות האשפוז תוך התחשבות בצרכים אלו, במסגרת התקציב הניתן לה לטובת הקצאת מיטות. משרד הבריאות פועל לבנות תכנית רב שנתית מבוססת נתונים, תחזית דמוגרפית, חלוקה גיאוגרפית וצפי תחלואה".
"בתקציב משרד הבריאות לשנת 2023 ישנה התייחסות לתכנית מיטות רב שנתית למערכת האשפוז הכללית ותקציב פיתוח בהיקף של מאות מיליוני שקלים. תכנית המיטות לוקחת בחשבון את צורכי מערכת האשפוז כפי שמתבטא בשיח מול בתי החולים השונים, שיעורי תפוסת המיטות, חוסר מיטות בתחומים ספציפיים וכן השלכות גאוגרפיות אול מול אילוצים תקציביים. המגבלה העיקרית, לאורך כל השנים על תוספת מיטות היא מגבלת התקציב. בשנים האחרונות נוספה לכך בייתר שאת גם מגבלת כח האדם במערכת".
מיטות שיקום: מתוכננת תוספת מיטות שיקום לילדים בצפון ויחד עם זאת, יתקיים במסגרת תכנון מיטות ארוך טווח תהליך של מיפוי צרכים ותעדוף גם בתחום שיקום ילדים. אגף השיקום במשרד הבריאות גיבש נוהל מקיף שמתייחס לאופן ההפניה לשיקום באופן כולל, בקרב מבוגרים וילדים.
בפרק על רפואת השיניים בישראל, כותב המבקר כי ההוצאה השנתית על בריאות שיניים עמדה בשנת 2020 על כ-7.7 מיליארד שקל ולכ-65% מהילדים נקבע תור לרופא שיניים ארוך מ-30 יום, שהוא הזמן המירבי שנקבע על ידי משרד הבריאות. בביקורת עלה, כי בשנים 2021-2017 עמד השיעור הממוצע של הילדים שקיבלו טיפולי שיניים בכל הקופות על כ-30%.
על פי בדיקת משרד הבריאות, בשנים 2019 ו-2020 נתנו קופות החולים לקשישים טיפולי שיניים בהיקף מזערי: טיפולי מניעה וטיפולים משמרים ניתנו לכ-5% מהקשישים הזכאים לכך, וטיפולים משקמים - רק לכ-2% מהקשישים.
בביקורת עלו ליקויים נוספים הנוגעים למימוש הרפורמות לבריאות השן ובהם עמידה בזמני ההמתנה עבור טיפולי שיניים לילדים ולקשישים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לגבי רפואת השיניים בקרב ילדים, כי "כחלק משירותי בריאות השן לתלמיד נבדקים הילדים ע"י רופא שיניים בבית הספר או בגן. השרות בגני הילדים הורחב לראשונה בשנת 2022 לכל הגנים בארץ. המשרד פועל להעלאת המודעות ועידוד ניצול השירות, בין היתר באמצעות השירות לתלמיד, במסגרתו נעשית במוסדות החינוך בדיקת סקר (screening) שנתית, לאחריה מקבלים ילדי הגנים ובתי הספר מכתב להורים המיידע אותם על הזכאות וכן הפניה לבדיקה / טיפול שיניים בקופת החולים במקרה הצורך. במקרים דחופים נעשית פניה טלפונית להורים. שיעור צריכת השירות יציב יחסית בשנים האחרונות ומשקף את תמונת המצב האפידמיולוגית של תחלואת העששת בישראל. בנוסף, בשנת 2022 האגף ביצע תהליך שיתוף ציבור בנושא זמינות ונגישות לשירות בחברה הערבית וזיהוי חסמים לקבלת השירות, בשיתוף נציגי קופות חולים".
לגבי טיפולי שיניים לקשישים, נמסר ממשרד הבריאות כי "המשרד ערך בדיקה ומעקב אחר יישום הרפורמה לטיפולי שיניים באנשים מעל גיל 72. הקופות הונחו להרחיב את מתן השירותים, זמינותם וכן יידוע המטופלים אודות השירות הכלול בסל. נעשו מספר צעדי מדיניות על מנת להגדיל את שיעור המיצוי בקרב קשישים. המשרד רואה צורך להכניס את טיפולי השיניים לקשישים בגיל מוקדם יותר. בעיית המיצוי נובעת מהחלת גיל ההכללה בסל בגיל גבוה וככל וגיל הזכאות ירד, יגדלו השימושים עקב מעבר לטיפול במסגרת הרפואה הציבורית. יש לציין כי 93% מהמבוטחים היו מרוצים מהטיפול בבריאות השן שקיבלו".