כמעט לכל דבר קיים בטבע ישנה רמת חומציות מסוימת. כך לתמיסות, למאכלים, וגם לסביבה הפנימית שלנו ואפילו לעור הגוף. את החומציות מודדים באמצעות ערכי PH, אשר נעים בין 0 ל־14. אך מה זה בעצם אומר? כאן ננסה להסביר.
מהו pH?
pH (power/potential of Hydrogen או פשוט רמת החומציות) מיועד למדידת חומר, נוזל לרוב, כך שאפשר לדעת אם הוא חומצי, ניטרלי או בסיסי. הערך 7 בסולם זה משמעו תמיסה ניטרלית, ערכים גבוהים יותר נחשבים בסיסיים, וערכים נמוכים יותר נחשבים חומציים. מיץ לימון, למשל, נחשב חומצי מאוד, וערכו pH 2.4 ואקונומיקה בניגוד למה שניתן לחשוב נחשבת בסיסית מאוד וערכה pH 12.5.
מהו pH אופטימלי בגוף האדם?
כאמור, לגוף שלנו ישנה חומציות ברמה מסוימת. אפשר לחלק את נושא החומציות בגוף האדם לשניים: הסביבה הפנימית של הגוף, והסביבה החיצונית, קרי עור הגוף. לכל אחד מהם חומציות ברמה שונה, המשפיעה על התפקוד שלהם אחרת.
הסביבה הפנימית של הגוף אמורה להיות בסיסית למדי – כלומר סביב pH7 ומעט למעלה מכך. אפשר לומר שהגוף נמצא כל הזמן במעין 'מאבק' בין החומציות לבסיסיות, וכאשר הוא נמצא במצב מאוזן יחסית, מצבו הוא הטוב ביותר. עור הגוף שלנו צריך להיות חומצי יותר, בערכי pH שנעים בין 4.5 ל־5.6.
למה חשוב לשמור על רמה תקינה של pH?
גם כאשר מדובר על הסביבה הפנימית וגם כאשר מדובר על עור הגוף, רמת החומציות משפיעה על תהליכים רבים בו: חומציות יתר בדם עלולה להזיק לתפקודו התקין של מחזור הדם אך בקיבה למשל נדרשת חומציות גבוהה יותר כדי לסייע בעיכול המזון ולמנוע זיהום. חוסר או עודף חומציות בקיבה עלול לגרום לבעיות בעיכול.
לגבי הסביבה החיצונית של הגוף: עור שאינו חומצי מספיק יהיה פגיע יותר, וההגנה שהוא מספק על הגוף כולו תיחלש משמעותית. בשני המקרים, חשוב מאוד לשמור על האיזון העדין שכל אחת מהסביבות הללו זקוקה לו.
בכל הנוגע לסביבה הפנימית, כל הפרה חריגה של האיזון יכולה לגרור השלכות בריאותיות במערכות הגוף הפנימיות ואף לסכן את החיים.
כאשר מדברים על העור, ההשלכות יהיו, כאמור, פגיעה בחוסנו ובחוזקו כמגן על הגוף מפני פגעי הסביבה. מדוע? משום שסביבה חומצית מעכבת את התפתחותם של חיידקים ומונעת זאת, משום שהם מתפתחים בצורה מיטבית בסביבה ניטרלית.
כיצד ניתן לאזן את רמת ה-pH בגוף?
גם במקרה הזה התשובה נחלקת לשניים: איזון רמת ה־pH של עור הגוף, ואיזון רמת ה־pH של הסביבה הפנימית. מאחר שרמת החומציות הרצויה שונה בשתי הסביבות הללו, גם הדרך לאיזון עוברת באמצעים אחרים.
באשר לסביבה הפנימית של הגוף, כבר ציינו כי האוכל הוא מהמשפיעים הגדולים ביותר על חומציותה. לכן רצוי לצרוך מאכלים בסיסיים כמה שיותר: כאלו שיוכלו לאזן 'למעלה' PH נמוך (חומצי) או לאזן 'למטה' PH גבוה (חומציות בסיסית). שוב נזכיר שבעולם המערבי נפוצה הרבה יותר סביבה פנימית חומצית, וזאת בשל האוכל ה'מערבי' שאנחנו צורכים.
ראשית, חשוב לדעת כי פעילות גופנית מועטת, לחץ נפשי, צריכת אלכוהול וגם הגיל עשויים להוריד את ה־pH של הגוף. לצד זה, גם מאכלים מתובלים מאוד עשויים לעשות זאת. סוכר ושומני טראנס עשויים גם הם להשפיע לרעה על חומציות הסביבה הפנימית של הגוף. צריכה של פירות, בעיקר בבוקר, אכילת מאכלים בסיסיים – אגוזים, גרעינים, תרד, ירקות, אצות ים ועוד, חשיפה מבוקרת לשמש ושתיית מים יכולים לעזור מאוד באיזון הסביבה הפנימית של הגוף והפיכתה לסביבה בסיסית יותר.
וכיצד אפשר להשיג pH תקין בעור הגוף? לאוכל ישנה השפעה גם כאן, אך דעו כי רוב הסבונים שבהם אנחנו משתמשים מתאפיינים ברמת pH נייטרלית או בסיסית (גבוהה מידי), העור מתנקה אבל יש הסרה של השכבה העל עורית- פעולה שגורמת ליובש העור והופכת את העור לבסיסי. על מנת לא לפגוע ולשקם את העור מומלץ להשתמש בתחליב סבון בעל רמת pH 3.5 אשר יסייע להחזרת האיזון העור. בשימוש בתחליבי סבון ברמת חומציות תואמת העור יתנקה וגם ישמור על ההגנה שלו.