העולם כולו ישב המום וצפה איך משמידים את סכר נובה קחובקה שבאוקראינה; הרוגים, נעדרים, אלפי מפונים... אמנם הדיווחים סותרים, אלה מאשימים את אלה, צד אחד מכחיש בתוקף שהוא התוקף. אבל נראה שאף אחד לא היה מופתע, אילו פסקו חד משמעית שזוהי פעולת מלחמה של רוסיה, מלחמה שלפי כל הדיווחים מנוהלת בידי אדם אחד, ואחד בלבד.

מה גורם לבן אנוש לפעול כך? מה מוביל אותו להפגנת כוח כה קיצונית, שממיטה אסון כבד על עשרות אלפי בני אדם? מה מאפשר לבן אנוש אחד לקבוע מה יעלה בגורלם של רבים אחרים? אישיות כמו של ולדימיר פוטין מעוררת סקרנות ועניין אצל רבים. אסייג ואומר, שפוטין לא הגיע לקליניקה שלי לבדיקה פסיכיאטרית מסודרת, ולכן לא אוכל לדבר לגופו של האיש, אבל אפשר לבחון בקווים כלליים מה הופך אדם לרודן חסר מעצורים.

לכל אדם יש תכונות המאפיינות אותו; לעיתים הן הופכות פתולוגיות (חולניות); כלומר: הן יוצאות מאיזון ומעוררות מצוקה אצל האדם או בסביבתו או פוגעות בתפקודו. נרקסיזם מוגדר כהתמקדות יתרה של האדם בעצמו, באהבה עצמית ובחיפוש תמידי אחר אישור לגדולתו, גם כשזה על חשבון אחרים. אנשים נרקיסיסטים נוטים להחזיק סיפור חיים של ילד, לעיתים ילד "לא מוצלח", שהסביבה לא העניקה תיקוף מספיק לקיומו ולנוכחות, לא ראתה אותו, התעללה בו, וככלל השרתה עליו את התחושה שהוא חסר חשיבות. ילדות כזו עלולה להוביל להסתגרות ולדכדוך או, לחלופין, לצורך בפיצוי יתר ולהבלטה עצמית בכל מחיר. 

ככל שמתבגרים, הביטוי של אותן התכונות מקצין, הצורך להראות לעולם "שאני הכי" אף פעם לא מתמלא, ויש צמא לעוד ועוד. אבל מה קורה, אם אדם כזה מקבל לידיו כוח מדיני וצבאי בלתי נדלה? מה קורה אם אישיותו הנרקיסיסטית מנהלת, לא רק את חייו, את חיי משפחתו ואת סביבתו הקרובה, אלא משתלטת על סדר היום הפוליטי, החברתי, המדיני של החברה שהוא חבר בה?

מנהיג עם תכונות נרקיסיסטיות לא יסתפק בדרך כלל בתרומה לעם שאותו ביקש לשרת, אלא יצפה להוקרה וישאף להישגים שאותם יוכל לזקוף לזכותו. ציפיותיו ושאיפותיו עלולות להוביל אותו להתעלמות ממערכות הביקורת והאיזון – בית המחוקקים, בתי משפט, מתחרים פוליטיים ולהחלטות הרות גורל, במקרה הזה גורלם של אוקראינים חפים מפשע, כשטובת הציבור שבחר בו ממש לא עומדת בראש מעייניו. אמנם נרקיסיזם פוליטי יכול להיות אפקטיבי למטרות מסוימות, למשל נחישותו של המנהיג להוכיח את מנהיגותו, המביאה להפגנת השקעה ומוטיבציה מצידו, אך העקרונות הברורים של מנהל תקין, שקיפות ואנושיות עלולים להתמסמס בדרך למטרתו לחוש חשוב ונחשב. 

הדרך להתמודד עם נרקיסיסטים היא לא ליפול בפח הכריזמה והנחישות שלהם, לא להאמין להכרזות ריקות מתוכן (הם שם לא בשבילנו, אלא בשביל עצמם), להציב להם גבולות ברורים ולא להיות מופתעים. מבחינת פוטין, דמותו הציבורית כמנהיג חזק וכל יכול, שכולם מדברים עליו, יראים ממנו ומכירים בכוחו, חשובה פי כמה מהביקורת הרופסת של המערב על חיי אוקראינים בחרסון. כשמטרות העל הן מורשת וכבוד, אז פיתוח נשק גרעיני או מערכת אינטליגנציה מלאכותית (AI) חסרת רסן ומעצורים הוא קו אדום תיאורטי בלבד. 

ד״ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה. מנהל רפואי, MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם