ערן שומרון בן ה-48 התאהב בגיל מאוחר יחסית בריצה, ועד כה השתתף עשרות מרתונים ובמספר תחרויות איש הברזל. "אני עושה את זה מ-2006, וזה הפך בהדרגה לאורח חיים", סיפר, "בתוך כשבע שנים הגעתי לתחרויות איש הברזל והשתתפתי במרוצים של מאה קילומטרים, שנמשכו למעלה מיממה".

“אם מאות רופאים יעזבו - זו תהיה קטסטרופה": מנהל בי"ח לשעבר מזהיר

מחדל ההפריות: משרד הבריאות אישר לאסותא רמת החייל לקלוט מטופלות

"אני מקפיד לבצע את הבדיקות הנדרשות", הדגיש בשיחה עם מעריב, "במאי 2022, הלכתי לבצע בדיקת מאמץ שגרתית כחלק מההכנות לאיש הברזל בספרד. הכל היה תקין, ואז הרופא אמר לי בכדרך אגב, אתה יודע עברת התקף לב? הוא אישר לי להתחרות, אבל המליץ לי להיבדק. עשיתי את זה – למרות שרופא המשפחה אמר לי שאין סיכוי שעברתי התקף לב – הרי אני בכושר, ומקפיד על תזונה. במהלך הבדיקה שאלו אותי הרבה שאלות, והפנו אותי לד"ר שירית כזום מנהלת המרפאה לקרדיולוגית ספורט בבילינסון. הרופאה שעשתה לי את הבדיקה אמרה שהיא קצת מוטרדת מהרמת הכולסטרול בדם שלי, כי בתור אדם שמתאמן היא היתה אמורה להיות נמוכה יותר, והמליצה לי לקחת טיפול תרופתי, ובהמשך ללכת ולעשות צנתור וירטואלי כדי לראות שהכל תקין".

בסופו של דבר למרות הכל טסת לספרד.
"כן. ליוויתי בתחרות הזו מתאמן שלי, בן 60, שפחד לחטוף התקף לב. ואז בקילומטר ה-20 בערך במרתון הרגשתי עייפות לא ברורה, כאילו מישהו כיבה אותי. ביקשתי מהמתאמנים שלי להמשיך בלעדי. עצרתי והתחלתי להקיא. ניסיתי לשכנע את עצמי שכל זה קורה בגלל שלא אכלתי טוב וכי חם. נחתי וניסיתי לחזור לתחרות, אבל כמעט התעלפתי. החלטתי לפנות את עצמי לאוהל הרפואי. כשחזרתי לארץ הלכתי לעשות צנתור וירטואלי ובסיום הבדיקה נתבקשתי להמתין לרופא, שאמר שאין לו מושג איך עשיתי איש הברזל, כי אני עם חסימות מלאות בעורקים. נשלחתי מיד לצנתור. מאז אות היום, אני אוכל נכון, לא מעשן ומשתדל להתאמן בעצימות פחותה – באישור הרופאה, ואני מחכה שהיא תאפשר לי לחזור להתחרות".

אפשר להגיד שהתחרות הזו הצילה לך את החיים?
היא יכלה גם להרוג אותי. יהיה מי שיגיד שדווקא אימונים כאלה פוגעים בלב, ויש כאלה שיגידו שזה הדבר שהציל לי את הלב – ד"ר כזום אומרת שכל לב אחר לא היה עומד בחסימות האלה. מאז אני משתדל לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון שלי".

כולנו שמענו לאורך השנים שאם נקפיד על אורח חיים מאוזן נוכל לשמור על הבריאות שלנו, ודווקא ערן, שהקפיד על הכל לפי הספר – הגיע למצב הזה. "יש תופעה מעניינת בשנים האחרונות של ה'וויקאנד ווריארז', עשרות אלפי אנשים שעובדים מול המחשב במהלך השבוע, ובסופי השבוע יוצאים לריצות ארוכות ופעילות גופנית מאומצת. הם לא יודעים האם יש להם אחד או יותר מגורמי הסיכון ל טרשת העורקים הסמויה, ולפעמים הסימפטום הראשון שלה הוא מוות. מדובר באנשים שלא בהכרח שמרו על עצמם בשנות ה-30 לחייהם, וכשהם מתחילים להתאמן הם עושים זאת בעצימות גבוהה מאוד".

היא הסבירה: "טרשת עורקים היא מחלה שסותמת את העורקים. מדובר בתהליך הדרגתי ואיטי, אבל זה רבדים של כולסטרול ושומן שמצטברים בעורקי הגוף וגם בלב ומצרים אותם, לפעמים חוסמים אותם ובעצם פוגעים באספקת הדם לאזור שהם אמורים לספק. ערן למשל הסתובב עם רמת שומנים מוגברת מעל לעשור מבלי להיות מודע לזה. אמנם הוא התחיל להתאמן והוריד במשקל – אבל העורקים שלו לא שכחו את כל השנים הקודמות. הוא ניצל מעצם כך שהתעקש לעבור בדיקה לבבית לפני התחרות".

מה יכול כן להציל אותם?
"אנשים מעל גיל 35 שעושים פעילות בעצימות גבוהה ולא היו ספורטיביים לפני כן, צריכים להיבדק אצל קרדיולוג ספורט כדי לוודא שהם לא נמצאים בסיכון".

מהם גורמי הסיכון לטרשת עורקים?
"בין היתר, מדובר באנשים שיש להם רמות סוכר גבוהות או שהם מעשנים או עישנו בעבר. לפעמים יש גם מרכיב גנטי כאשר מדובר בהיסטוריה של אירועים לבביים בגילאים צעירים".