דבש הוא מסמליו של ראש השנה, כך שלקראת השנה החדשה אנחנו מוצפים בכתבות ובמאמרים על דבש וכמובן במתכונים שבהם נעשה בו שימוש. והרי אי אפשר שלא לחשוב על דבש בלי לחשוב על דבורים.
גם אם האסוציאציה הראשונה שעולה לנו בהקשר של דבורים ומזון היא דבש, תרומתן העיקרית של הדבורים לתזונת האדם שונה בתכלית וגדולה לאין שיעור מהפקת דבש מצוף הפרחים. הדבורים הן שחקן ראשי באחד מהשלבים ברביית צמחים - האבקה. כ־30% מהמזון שלנו תלוי בהאבקה על ידי דבורים. אגב, הדבורים הן החרק היחיד המייצר מזון לאדם.
מה בין האבקה לתזונה?
רביית צמחים תלויה ברוב המקרים בחרקים: גרגרי האבקה מאיבר זכרי שבפרח נדבקים ונצמדים לגוף החרק ומועברים על ידיו לאיבר הנקבי בפרח. התהליך נעשה באותו פרח עצמו, או בפרחים שונים על אותו הצמח, או בין צמחים נפרדים מאותו הזן. כך או כך - ללא העברת הגרגרים מהאיבר הזכרי לנקבי בפרח - אין הפריה. חשוב להבין כי כשמדובר בגידולים חקלאיים, אם אין הפריה - אין מזון.
יש לציין שהתרומה של הגידולים החקלאיים אינה רק אספקת אנרגיה (קלוריות) אלא גם רכיבי תזונה חשובים: ויטמינים ונוגדי חמצון כמו ויטמין C, ויטמין A, חומצה פולית, ליקופן ומינרלים כמו אבץ למשל. המקורות לרכיבי תזונה אלה ייחודיים לעולם הצומח. 75%-80% מהם תלויים בתהליך ההאבקה, ולכן קיימת סכנה לירידה בצריכתם, בגלל שיעורי האבקה נמוכים.
האחוזים אינם גבוהים עוד יותר בזכות העובדה שאורז, תפוחי אדמה, חיטה ותירס אינם מואבקים על ידי דבורים, והם חלק גדול מכמות המזון שאנחנו אוכלים. כמו כן, פירות וירקות, אף שחלקם הגדול מואבק על ידי דבורים והם מקור עשיר לוויטמינים, נוגדי חמצון ומינרלים - נאכלים בכמויות נמוכות יותר.
בעולם המערבי התלות בדבורים גדולה יותר מאשר במדינות המתפתחות, בזכות צריכה של תפריט מגוון יותר - לא רק אורז ושעועית, תירס או תפוחי אדמה, כמו מרבית העולם העני יותר.
לאן נעלמה הדבורה?
בעשרות השנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה מדאיגה המעוררת את סקרנות המדענים: צמצום אוכלוסיית הדבורים בעולם. כוורות דבורים ננטשות, ומושבות שלמות נעלמות. עדויות ראשונות לכך נצפו בצפון אמריקה, ובהמשך התופעה צברה תאוצה והחלו להגיע דיווחים גם ממדינות אירופה. אף בישראל החקלאים סובלים מתופעה המכונה "הפרעת התמוטטות המושבה" (CCD - Collapse Colony Disorder), המתארת ירידה דרמטית במספר הדבורים.
גידולים חקלאיים בעולם נפגעו קשות מתופעה זו, שיש לה השלכות מרחיקות לכת מבחינה תזונתית, כלכלית וגם חברתית. הסיבות לתופעת היעלמות הדבורים מגוונות, אינן חד־משמעיות, וכנראה תלויות בשינוי התנאים היציבים על ידי האדם: שיבוש מערכת האקלים והתחממות כדור הארץ, השפעה של קרינה סלולרית ואחרת על מערכת הניווט של הדבורים, ריסוסים וחומרי הדברה, זיהום אור ושינויים בתזונה של הדבורים.
השינויים בתזונה נובעים משתי סיבות עיקריות: האחת, שימוש בקרקעות למבנים וצמצום המרחבים הפתוחים של הצמחייה; השנייה, אזורים נרחבים של גידולים חקלאיים אחידים שמשמעותם עבור הדבורים - מבחר מצומצם של רכיבים תזונתיים חיוניים.
כמו שאצל בני האדם אחד העקרונות החשובים בתזונה נכונה הוא גיוון התפריט כדי לקבל את מרב רכיבי התזונה שלהם זקוק הגוף לתפקוד תקין, כך גם אצל הדבורים. תפריט חדגוני ומחסור ברכיבי תזונה פוגעים בבריאות הדבורה, בחיוניותה ומחלישים את מערכת החיסון שלה. מה שמקשה עליה להתמודד עם וירוסים וטפילים.
כיצד אנחנו יכולים לעזור?
אנחנו מכירים את הדבורים בכוורות, וחיים לצדן יחסית בשלום. אבל נחיל דבורים שמתיישב סמוך לבית, במקרים רבים מעורר חרדה ודורש פתרון מיידי לסילוקו. במקום להשמיד את הנחיל ולרסס אותו, חשוב ליצור קשר עם עמותת מגן דבורים אדום, ואחד ממאות המתנדבים הפזורים ברחבי הארץ יגיע ויעביר את הנחיל למקום מבטחים: מכוורת, בית חובבים או במקום טבעי אחר. עם הרבה רצון טוב וללא תשלום.
"בדומה לשממית בארון החשמל, לקיפוד או לצב שהופיעו בגינה או לסיסים שמקננים בארגז הרוח של גג הרעפים, גם נחילי הדבורים מתנחלים באזורי המחיה של האדם", מסביר יוסי אוד, ממייסדי העמותה. "וכמו שלא יעלה על הדעת להרוג אותן, אין לפגוע בדבורים ולא רק בגלל תרומתן לרווחת האדם".
אוד מסביר כי "נחילי הדבורים מתרבים בעולם, כאשר המלכה הוותיקה משאירה את הכוורת למלכה הצעירה, ויוצאת לחפש מקום חדש להקים את החיים של הנחיל מתחילתו. זו דרכם של נחילי הדבורים להתרבות ולהרבות שכמותם בעולם. זו למעשה לידה של נחיל חדש היוצא ומחפש את מקום מחייתו".
מתנדבי העמותה מצילים כ־4,000 נחילים בשנה, שהם יותר מ־100 מיליון דבורים. כיום העמותה עוסקת גם בהצלת חרקים ומאביקים נוספים, שכן פרט לשמונה מיני פרפרים, אין חרקים המוגנים בחוק. מטרות העמותה מלבד הצלה של נחילי דבורים ואקלומם במקום מבטחים, גם הקמה וטיפוח של חוות חופש לנחילי דבורים (בה ניתן לדבורים לחיות באופן טבעי ומוחלט, בלי לרדות את הדבש שהן מייצרות). העמותה אף מובילה תוכניות חינוך לילדים ולמבוגרים לחיים משותפים עם הדבורים.
ומה בכל זאת ההבדל בין דבש לסוכר?
אולי זה מפתיע, אבל למעשה הדבש והסוכר הלבן המוכר דומים באיכותם התזונתית. תכולת הוויטמינים והמינרלים שיש בדבש זניחה, בפרט כשהכמות הנצרכת, לרוב, קטנה.
הדבש והסוכר הלבן מכילים גלוקוז ופרוקטוז, אך ההבדל הוא ביחסים. בדבש יש יותר פרוקטוז. עוצמת המתיקות של פרוקטוז גבוהה יותר משל גלוקוז, ולכן ניתן להשתמש בכמות מועטה יותר של דבש להמתקה ביחס לסוכר לבן. נוסף על כך פרוקטוז אינו משפיע כמו גלוקוז על עליית האינסולין בגוף.