כאשר אדם נחשף למצב שבו הוא מבין שהוא בסכנה, הוא מרגיש דברים מוזרים שקורים לגופו. לדברי מומחים, כאשר אדם רואה משהו מסוכן או נחשף למצב שמסכן את חייו, הקלט החושי מועבר תחילה לאמיגדלה - מבנה דמוי שקד, המורכב מכ-13 גרעינים. האמיגדלה נמצאת בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח של בעלי חוליות מורכבים, ובהם האדם. היא מעורבת בתהליכי בקרה רגשיים וביצירה של זיכרונות רגשיים ומגלה את המשמעות הרגשית של המצב וכיצד להגיב אליו במהירות הנדרשת.
"בעוצמה של 22 פצצות אטום": אסטרואיד צפוי לפגוע בכדור הארץ בתאריך זה
חדש על המדף: מוצרים מומלצים לתקופת חגי תשרי
ההיפוקמפוס - אזור במוח והמבנה הגדול ביותר של המערכת הלימבית אשר נמצא בתוך האונה הרקתית. לבני אדם יש שני היפוקמפוסים, אחד בכל צד של המוח. ההיפוקמפוס בא במגע עם האמיגדלה ומעורב בשימור של מה בטוח ומה מסוכן.
ראיית אריה זועם בגן החיות לעומת אריה במדבר מעוררת תגובה שונה לפחד באמיגדלה. לדוגמה, ההיפוקמפוס מתערב וחוסם את התגובה לפחד כשאתם בגן החיות כי אתם לא בסכנה מאחר והאריה נמצא במתחם מגודר.
על פי דו"ח של אראש ג'וואנבאכט, פרופ' חבר לפסיכיאטריה באוניברסיטת וויין סטייט, קליפת המוח הקדם-מצחית, הממוקמת מעל העיניים, מעורבת בהיבטים הקוגניטיביים והחברתיים של עיבוד הפחד. לדוגמה, נחש עשוי להפחיד אתכם, אך כאשר אתם קוראים שלט המסביר את העובדה שהנחש אינו ארסי או שבעליו אומר לכם שהוא ידידותי ולא מסוכן, הפחד מתפוגג.
אם המוח שלכם קובע שתגובת הפחד מוצדקת במצב נתון, הוא מפעיל סדרה של מסלולים נוירולוגיים והורמונליים כדי להכין אתכם לפעולה מידית. ההחלטה להילחם או לברוח מתרחשת במוח, אבל שאר הגוף הוא המקום שבו מתרחשים רוב האירועים.
על פי "Science Alert", מספר מסלולים מכינים מערכות גוף שונות לעבודה פיזית אינטנסיבית. קליפת המוח המוטורית שולחת אותות מהירים לשרירים כדי להכין אותם לתנועות חזקות, בהם שרירי החזה והבטן המסייעים להגן על איברים חיוניים באזורים אלה. כתוצאה מכך נוצרת לעתים תחושת לחץ בחזה.
מערכת העצבים הסימפתטית מאיצה מערכות המעורבות בלחימה או בבריחה. תאי עצב סימפתטיים מתפשטים גם הם בגוף והם צפופים במיוחד במקומות כמו הלב, הריאות והמעיים.
נוירונים אלה מעוררים את בלוטת יותרת הכליה לשחרר הורמונים כגון אדרנלין, אשר "נוסעים" דרך הדם כדי להגיע לאיברים אלה, בשביל להגדיל את מוכנותם לתגובת פחד.
אותות ממערכת העצבים הסימפתטית מגבירים את קצב הלב. בריאות, אותות ממערכת העצבים הסימפתטית מרחיבים את דרכי הנשימה ולעתים קרובות מגבירים את קצב הנשימה, מה שמוביל לעתים לקוצר נשימה.
הפעלה סימפתטית מאטה את המעיים ומפחיתה את זרימת הדם לקיבה כדי לספק חמצן וחומרים מזינים לאיברים חיוניים יותר כמו הלב והמוח.
כל תחושות הגוף מועברות למוח דרך מסלולי חוט השדרה. המוח החרד והערני מאוד שלכם מעבד את האותות האלה הן ברמה המודעת והן ברמה הלא מודעת.
קליפת המוח הקדם-מצחית מעורבת גם היא במודעות עצמית, במיוחד על-ידי מתן שמות לתחושות גופניות אלה, כגון תחושת לחץ או כאב בבטן, וייחוס ערך קוגניטיבי אליהן, כמו "זה טוב וזה ייעלם" או "זה נורא ואני גוסס" לא עלינו.