מערכת הבריאות הישראלית ממשיכה בהיערכות להגעת החטופים מרצועת עזה, כאשר נכון לרגע כתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור כמה חטופים יגיעו בפועל לכל אחד מששת בתי החולים שהקימו מתחמים מיוחדים לקליטתם. עם זאת, במידה ויהיו פצועים במצב קשה, או שיזדקקו לטיפול רפואי מהיר – הם יילקחו לבית החולים סורוקה בבאר שבע, בית החולים הקרוב ביותר מבין השישה.
עם הגעתם לבתי החולים, הם יעברו בדיקה ראשונית, לשלילת מצב רפואי המחייב התערבות מיידית. במשרד הדגישו כי הבדיקה תתבצע ככל הניתן בליווי לפחות אחד מבני המשפחה, או מי מטעם הנבדק (לשיקולו) ובהסכמתו. הבדיקות הללו יבוצעו על ידי אחות ורופא מומחה ברפואה דחופה, ובמקרה של ילדים - רופא מומחה ברפואה דחופה ילדים. במקרה של נשים, ישנה עדיפות לרופאה ואחות. בהמשך, יוחלט האם יש צורך בבדיקות נוספות טרם פגישה עם המשפחה.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הסביר היום (רביעי) במהלך שיחה עם עיתונאים כי "בתי החולים ערוכים לכל התרחישים, ואנחנו מעריכים שעשויים להתרחש דברים בלתי צפויים. כולנו ניגשים לאירועים הללו בחרדת קודש ויודעים שמדובר באירוע לאומי ושמחים שנפלה בחלקנו הזכות להיות חלק ממנו, תוך תקווה לשחרורם של כמה שיותר חטופים. אחד הדגשים החשובים ביותר הוא שמירה על סטריליות מוחלטת של המתחמים אליהם צפויים להגיע, כך שהיחידים שיוכלו להיכנס למתחם יהיו בני המשפחה, גורמי הביטחון וגורמי הרפואה המטפלים בהם". למעשה, במסמך ההנחיות שנשלח לבתי החולים נכתב עוד כי "יש לצמצם ככל הניתן את מספר השוהים במתחם ובמידת האפשר לשבץ נשים בעדיפות ראשונה".
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות פירטה על האופן בו יחולקו החטופים בין בתי החולים. "העיקרון הראשון יהיה לפי צורך רפואי – במידה ומי מהחטופים יזדקק לטיפול מיידי הוא יילקח לבית החולים סורוקה, שנערך לכך. יתר המטופלים, שיוכלו לעמוד בדרך הזו, יילקחו לבתי חולים אחרים, כאשר אנחנו מסתכלים על הקשרים ביניהם ולא נפריד למשל בין בני משפחה, או בין מי שיצרו קשרים כלשהם במהלך השבי. בנוסף, ננסה ככל הניתן לשמור על הקהילתיות, שכן בחלק מהמקרים מדובר באנשים שהגיעו מקהילות מחוברות, ולכן נעשה הכל לשמור על זה", ציינה, "אנחנו חוששים ממשמעות השבי הממושך עליהם, ומתרחיש של 'סינדרום הזנה מחודשת' – שכן אנחנו לא יודעים האם הם הוזנו כמו שצריך, לכן ביקשנו מבתי החולים להיערך גם לזה. שוחחנו עם משפחות השבויים שחזרו ולמדנו מהם".
בר סימן טוב הוסיף: "התחלנו להיערך לחזרתם כבר ביום הראשון של המלחמה, ואנחנו מתואמים עם הצבא וגורמי הביטחון. טובת המטופלים היא הדבר היחיד שמדריך אותנו ולכן אנחנו מבקשים מהציבור – להניח להם. אנחנו יודעים שכולם שמחים ומייחלים לראות אותם בריאות ושלמים, אך הם זקוקים לשקט, ככל הנראה לזמן ממושך".
הם ציינו כי כחלק מהלקחים שהופקו מהמקרים הקודמים, בתי החולים נערכים לדברים רבים בהם דאגה לבגדים ונעליים עבור החטופים, שכן חלקם הגדול בעצם חוזר למקום בו אין לו כלל ציוד או בית. "יוכבד ליפשיץ ונורית קופר סיפרו למשל שאחד הדברים שהכי ריגשו אותן במהלך קליטתן באיכילוב, היה שהועמד לרשותן ספר, כך שהן יכלו לצאת מבית החולים בצורה שמחזירה להן את חלק מהשליטה על חייהם. היבט נוסף הוא שבעוד שבנוהל הקודם נכתב לשחרר כמה שיותר מהר – למדתי מהשיחה איתן ועם המשפחות שבמקרים מסוימים הם זקוקים לזמן נוסף להתארגנות, ולכן במידת הצורך הם יישארו בבתי החולים", פירטה ד"ר מזרחי.
כאמור, מצבם הפיזי של החטופים אינו ידוע כעת, ולכן במערכת הבריאות נערכים עם רופאים ואחיות בכל התחומים הרלוונטיים, כולל בתחום בריאות הנפש, עם דגש לעובדה שרובם אינו יודע מה קרה בארץ מהרגע בו נחטפו. מסיבה זו, תוצמד להם עובדת סוציאלית שתלווה אותם. בנוסף, כחלק מההיערכות לתרחיש בו מי מהחטופים חווה פגיעה מינית – כל אחד מבתי החולים קיבל שיבוץ של רופא משפטי, גניקולוג מומחה בפגיעות מיניות ורופא ילדים שעבר הכשרה דומה, זאת בנוסף לחדרים האקוטים שנמצאים בחלק מבתי החולים.