ועדת סל הבריאות לשנת 2024, אשר תמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנה הבאה, קיימה היום (רביעי) את ישיבת הפתיחה של הדיונים.
פונדקאות לגברים וטיפול נוגד דיכאון למבוגרים: אלו המלצות ועדת סל התרופות
המאוכזבים והמרוצים: החולים מגיבים להחלטת ועדת סל התרופות
הדיון נערך בהשתתפות שר הבריאות אוריאל בוסו, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יו"ר הוועדה פרופ' דינה בן יהודה וחברי וועדת סל הבריאות.
שר הבריאות אוריאל בוסו: "למרות מצב החירום, אנו מחויבים להבטיח שסל התרופות ימשיך להתעדכן גם השנה, וייכנסו תרופות, טכנולוגיות וטיפולים חדשניים לחולים במדינת ישראל. ההחלטות שמתקבלות בוועדת סל התרופות צריכות להקיף את מגוון ההתוויות והטיפולים של מערכת הבריאות והמשמעויות שלהן - הצלת חיים, הארכת חיים ושיפור איכות חיים. בשנה שעברה הצליח יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי להגדיל את התוספת לסל ב-650 מיליון שקלים. אני שמח שגם בימים הללו והאתגרים הכלכליים שמציבה המלחמה, הצלחנו לשמור על תוספת דומה".
"השלכות המלחמה מאלצות אותנו לשנות סדרי עדיפויות. זה לא סוד שתחום בריאות הנפש היה בחסר גדול עוד לפני המלחמה וכעת מדינת ישראל נכנסה לאירוע בריאות הנפש הגדול ביותר מיום הקמתה. בתחום הזה אסור לנו להתפשר. זו משימה לאומית, לא פחות חשובה מחיזוק מערכת הביטחון, וההשלכות שלה לא רק בריאותיות אלא גם כלכליות וחברתיות".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "אנחנו בזמנים לא רגילים במדינת ישראל ובזמנים לא רגילים במערכת הבריאות, ומקווים שהטיפול שאנחנו נותנים לפצועים, לחטופים השבים ולבני משפחותיהם יביא מעט נחמה. אנחנו יודעים שלמצוינות של המערכת יש חשיבות שחורגת רק מהמערכת עצמה - היא נותנת עוגן של תקווה ויציבות ואמונה באנשים, בתקופה בה כל הדברים האלה מתערערים. העדכון השנתי של סל התרופות והיכולת שלנו להסתכל לציבור הישראלי בעיניים, המטופלים והמטפלים, ולומר להם שסל התרופות הישראלי הוא מהטובים והמעודכנים בעולם – הוא אחד מאבני היסוד של המצוינות של המערכת וכאמור – גם עוגן ליציבות שלה. אם אנחנו לא נעדכן את הסל, אנשים ייאלצו לחפש פתרונות במימון פרטי, דווקא בזמן בו הם צריכים יותר מהכל את התחושה של הערבות ההדדית והעזרה ההדדית שיש בינינו כישראלים. אנחנו לקראת ההכרעות על תקציב 2024 ואנו מבינים שהבריאות היא החוסן הלאומי של העורף הישראלי והתפקיד התקין של החברה הישראלית ולכן יש צורך לתעדף את מערכת הבריאות בדיוני התקציב ובכלל זה גם את מערכת בריאות הנפש".
יו"ר הוועדה פרופ' דינה בן יהודה: "אני נרגשת מאוד מהמעמד הזה. כשחשבתי איך אפתח את דיוני הועדה השנה, החלטתי לומר שהלוואי שעבודת הועדה תביא לבשורות טובות לכמה שיותר אנשים. ב-54 הימים האחרונים הברכה היחידה שיש לה משמעות באוזני היא כשמאחלים לי בשורות טובות, כי יש בברכה הרבה חמלה ויש בה כמיהה לנחמה, כמו שאמר הנביא ישעיהו: "מה־נאוו על־ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב". האחריות על כתפי הועדה היא עצומה. אני מרגישה ביטחון וזכות שביחד נעבוד. אני יודעת שלא אפשרי לאשר את כל מה שנרצה, ומאחלת לנו שנדע לפעול בתבונה בחמלה וברגישות כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר שאפשר. יהיה לנו את כל הידע והתנאים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר מבוססות על ידע. מי יתן ונביא בשורות טובות".
חברי ועדת סל הבריאות:
יו"ר הוועדה פרופ' דינה בן יהודה - מנהלת האגף ההמטולוגי, בי"ח הדסה
מרכזת הוועדה ד"ר אסנת לוקסנבורג - ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות
• ד"ר ח'תאם חוסין – מומחית במחלות זיהומיות וסגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל
• ד"ר מתי ארליכמן - מומחה ברפואה דחופה לילדים, שערי צדק
• ד״ר שירי חזן – מומחית ברפואת נשים, היחידה לרפואת האם והעובר, המרכז הרפואי רבין
• פרופ' אלון פיקרסקי - מנהל האגף הכירורגי, בי"ח הדסה
• ד"ר גלעד יהלום - מנהל היחידה להפרעת תנועות, שערי צדק
• ד״ר סוהיר אסדי - מנהלת מחלקת נפרולוגיה, מרכז רפואי רמב"ם
• הרב צבי רימון - עומד בראש עמותות "סולמות", "שגרירים בלב" ו"לאופק"
• הרב משולם נהרי - לשעבר שר במשרד האוצר
• הדסה רלבג - מייסדת המכון להנדסה רפואית ומכשור רפואי, בי"ח הדסה
• ד"ר ניקי ליברמן - הנהלת שירותי בריאות כללית
• ד"ר דניאל לנדסברג - מנהל רפואי מכבי שירותי בריאות
• ד"ר דב אלבוקרק - סמנכ״ל חטיבת הרפואה, קופ״ח מאוחדת
• פרופ' שלמה וינקר - ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות
• יעל לינדנברג - רכזת בריאות, אגף התקציבים
• דניאל פדון - רכז רווחה, אגף התקציבים
• רן רידניק - ראש חטיבת כלכלה ורגולציה במשרד הבריאות
• חיים הופרט - סמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות
הוועדה, בה כאמור 19 חברים, הייתה אמורה להתחיל את עבודתה כבר לפני כחודשיים והעיכוב בכינוסה עשוי להוביל לעיכוב במועד בו יפורסמו ההחלטות הסופיות, שלעיתים משמעותן היא חיים או מוות עבור מטופלים שממתינים לתרופה או טיפול מצילי חיים.
זוהי השנה השנייה בה יושבת ראש הוועדה היא פרופסור דינה בן יהודה - מנהלת האגף ההמטולוגי, בי"ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים, ומרכזת הוועדה ד"ר אסנת לוקסמבורג - ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, חדשנות, מידע ומחקר במשרד הבריאות.
כאמור, כמדי שנה, החברים ייאלצו להכריע בשאלה איזה תרופות, טיפולים וטכנולוגיות - מבין המאות שהוגשו לדיון - ייכנסו ואילו יישארו בחוץ, וכן אם רכישתם, אם בכלל, תתאפשר רק למי שמחזיק בביטוח פרטי או שידם משגת את הטיפולים היקרים.
בין התרופות והטיפולים שיעלו לדיון השנה ניתן למצוא את המייקרה - קוצב הלב שהושתל בקיץ האחרון בראש הממשלה בנימין נתניהו. קפסולת הקיצוב הזעירה MICRA, מנטרת את מקצבי הלב ומבצעת קיצוב חשמלי לצורך הסדרת הפעילות התקינה של שריר הלב. הטכנולוגיה מבוססת על שילוב שתי פונקציות חישה – זיהוי הפעילות החשמלית של הלב ו"פעולה" – הפעלת כוח חשמלי שמיועד לקצב ולהסדיר את הפעילות החשמלית התקינה של הלב. הטכנולוגיה מתבצעת בגישה מלעורית, אינה כוללת אלקטרודות ומושתלת באופן ישיר בחדר ימין. לצידו, חברי הוועדה ידונו גם בהרחבת הזכאות לטיפולי שיניים בחינם לילדים עד גיל 10.
בנוסף, חברי הוועדה ידונו בהרחבת שיקום ריאתי לחולי COPD. כאמור, מדובר בתכנית שיקום רב תחומית עבור החולים במחלות ריאה מתקדמות, אשר קוצר הנשימה הופך כל פעילות שגרה שלהם ביומיום למאמץ קשה מנשוא (הליכה, טיפוס במדרגות וכדומה). איכות החיים של חולי הריאה ירודה, הם מרבים לבקר במרפאות בקהילה ולהתאשפז אשפוזים חוזרים בבתי החולים.
בתחום הרפואה המונעת, החיסונים ארקסבי - חיסון פעיל למניעת מחלות בדרכי הנשימה התחתונות במבוגרים הנגרמות על ידי RSV, ובקסרו - חיסון כנגד מחלה מנינגוקוקלית פולשנית הנגרמת ע"י חיידק מנינגוקוק B בקרב ילדים ותינוקות. תרופות נוספות שהוגשו - תרופה לסוג חדש של חולות בסרטן שד מתקדם וגרורתי עם ביטוי נמוך של Her2; "אורסרדו" – התרופה הראשונה בעולם לחולות סרטן שד הורמונליות שפיתחו מוטציה ESR1: "אימפינזי"– פריצת דרך לטיפול בחולים עם סרטן בכיס המרה, "מאריבויר" – טיפול מציל חיים נגד זיהום אצל מושתלים; בייפורטוס –החיסון נגד נגיף RSV שגורם להכי הרבה אשפוזים בילדים: "טיזילד – התרופה הראשונה בעולם שמעכבת את התפרצות הסוכרת; "קבזרה" התרופה נועדה לטיפול במחלת PMR שגורמת לקישיון כמו 'איש הפח'; התרופה טקזיירו – שיכולה למנוע נפיחות בגרון, חנק ומוות בחולי אנגיואדמה תורשתית ו"אלזונריס" – הטיפול ללוקמיה הכי נדירה בעולם.
תרופה נוספת שתעלה לדיון היא איסטוריסה, אשר מותווית לטיפול בתסמונת קושינג אנדוגנית - תסמונת נדירה וקשה, הפוגעת בעיקר בנשים בשנות הפוריות. תסמונת קושינג היא מצב של עודף הורמון הקורטיזול בגוף, המופרש מבלוטת יותרת הכליה שהוא בעל תפקידים חשובים בגוף, ביניהם שמירה על לחץ הדם, ויסות מערכת החיסון ומטבוליזם, תפקוד הלב וכלי הדם. מדובר בתסמונת נדירה וקשה, הפוגעת בעיקר בנשים בשנות הפוריות. תסמיני המחלה מתעתעים וכן קיים קושי ממשי באבחון.