מלחמת חרבות ברזל המתחוללת מזה כחודשיים ברחבי ישראל משפיעה על כולנו וגורמת לשינויים תכופים בחיי השגרה אליהם התרגלנו. אחת ההשפעות העיקריות על רובנו היא לחץ, טבעי ומובן, אשר גורמת לרבים מאיתנו לשינויים בהרגלי האכילה ומפתחת אצל לא מעט אנשים תופעה של אכילה רגשית, המסייעת להתמודד עם המצב.
כשמדברים על אכילה רגשית, אנחנו לא מדברים על אוכל אלא על רגשות. יש רגש שלא נעים לנו (כעס, תסכול, עצבנות, מתח וכו') שאנחנו לא יכולים להכיל, ואנחנו מחפשים להסיח את דעתנו ממנו ולהעביר את הפוקוס למשהו אחר שיהיה נעים. כשמדברים על אכילה רגשית האוכל הוא המשהו האחר.
חשוב להבין, אין פרופיל ספציפי עבור אדם שיגיע לאכילה רגשית. אין חוקיות, זוהי סיטואציה שיכולה לקרות לכל אדם מסיבות פנימיות ותהליכים המתרחשים אצלו בגוף, השאלה היא רק באיזו מידה התופעה קיימת אצלנו. הבעיה עם אכילה רגשית מתחילה כאשר היא הופכת להיות הדרך היחידה או העיקרית שלנו להתמודד עם רגשות לא נעימים.
מה הבעיות באכילה רגשית?
האוכל באמת מרגיע, מנחם ועושה הרגשה טובה, אבל המאכלים שמרגיעים ומנחמים אותנו אינם עגבנייה או מלפפון, אלא מאכלים עתירי שומן, מלח וסוכרים שיוצרים תחושת עונג ורגיעה.
אכילה רגשית היא אכילה שלא נועדה להשביע את הצרכים הפיזיולוגים של הגוף ולכן היא יוצרת צריכה אנרגטית עודפת ממה שהגוף זקוק ועלולה לגרום להשמנה.
אכילה רגשית חסרת פרופורציה עלולה להפוך לכדור שלג שרק הולך ומתעצם:
- אנחנו חשים רגש לא נעים
- אוכלים אכילה שמשכיחה את "הכאב"
- מתייסרים
- וכעת אוכלים בגלל תחושת האשמה וההתייסרות וחוזר חלילה
אז מה עושים?
לומדים לזהות את דרגות הרעב והשובע האינטואיטיביות של הגוף ואת הרמזים המקדימים להם.
לומדים לזהות מתי האכילה לא נובעת מרעב פיזיולוגי שנועד לספק את צרכי הגוף לאנרגיה אלא נובעת מסיבות אחרות כגון רגשות שקשה לנו לשאת.
לומדים לשאול את עצמנו לפני האכילה – למה אני באמת זקוקה כעת? למה אני באמת רעבה? מה יעשה לי טוב עכשיו? מה ירגיע אותי?
לומדים לזהות את הרגשות שלא בא לנו להרגיש כרגע ואנחנו לא יכולים להכיל ואת הסיטואציות שחוזרות על עצמן שבהם אנחנו נוטים לאכילה רגשית.
מנסים למצוא דרכים אחרות להתמודד עם הרגשות שאנחנו לא יכולים לשאת במקום אוכל. כמו למשל לדבר עם מישהו, לכתוב, לצייר, לעשות פעילות גופנית, לקבל חיבוק או טכניקות הרגעה כגון דמיון מודרך, נשימות, מדיטציות או תרגילי מיינדפולנס.
מנסים לתת לגיטימציה לרגשות ולהרשות לעצמנו לשהות איתם. זה בסדר שאנחנו עצובים/ מתוסכלים/ כועסים. זה קורה לכל אחד לפעמים ויש סיכוי גדול שככל שפחות נילחם בזה- זה יעבור יותר מהר.
ואם האוכל באמת מרגיע אותי – לפעמים זאת אופציה לא רעה! (בתנאי שהיא לא האופציה היחידה שלי להתמודד). במקרה כזה סלט כאמור לא ירגיע, אבל בהחלט יתכן שזה לא חייב אכילה של המון עוגיות אלא שגם איזה כריך טוב ומזין יעשה את העבודה לא רע.
הנה דוגמא לכריך שמכיל גם פחמימה מנחמת, וגם חלבונים, ויטמינים ומינרלים בריאים ומזינים:
כריך לחם עם סלט ביצים
מצרכים:
לחם חיטה מלאה מסדרת 'הפרוסה הייחודית' של 'מאפיית אנג'ל'
2 ביצים קשות, קלופות
1 כף מיונז
0.5 כפית חרדל
0.5 בצל לבן קצוץ
עלי עירית/ בצל ירוק קצוצים
3 צנוניות קצוצות
2 מלפפון חמוץ קצוץ
מלח ופלפל לפי הטעם
הוראות הכנה:
1. קחו שתי פרוסות לחם מסדרת 'הפרוסה הייחודית' של 'מאפיית אנג'ל' ותחממו אותו מספר שניות בטוסטר, עד לקבלת פריכות עדינה.
2. מעכו בעזרת מזלג את הביצים הקשות
3. ערבבו את הביצים הקשות עם המיונז והעירית (או הבצל הירוק).
4. ערבבו כעת גם את הצנוניות, הבצל והמלפפונים החמוצים והוסיפו אותם לביצים ולמיונז.
5. מירחו את הסלט על הפרוסה, תבלו עם מלח ופלפל וסגרו עם הפרוסה השנייה.
6. ליהנות מהכריך.
הטור נכתב על ידי רותי אבירי, דיאטנית קלינית, יועצת תזונה לרשת מאפיות אנג'ל
