ישראל עומדת בפני גל הטראומה הנפשית הגדול ביותר מאז קום המדינה - כך מעריכים מומחים לפסיכיאטריה. כבר היום מוצפת מערכת בריאות הנפש בפניות ללא מענה, התורים משתרכים לכדי חודשים קדימה, וקופות החולים מנסות למצוא דרכים לטפל בהיקף מתמודדי הנפש ההולך וגדל, שכמותו לא נראה כאן מעולם.
האזהרה החריגה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "עלול לשחוק את ההישגים"
אמסלם משתולל במליאת הכנסת ומאשים: "אלו המדליפים מהקבינט"
כבר שנים שמערכת בריאות הנפש בישראל נמצאת באי־ספיקה - זמני המתנה שאורכים לעתים חודשים ארוכים, בעיקר בפריפריה, מבטאים יותר מכל את ההזנחה שחווים מתמודדי הנפש. אלא שמאז השבת השחורה, המערכת חווה מבול של פניות מצוקה, שעל פי ההערכות ילך ויגדל לממדים עצומים. על פי תחזיות מומחי פסיכיאטריה, אחד מכל שלושה נפגעי קו ראשון ושני במלחמה, בהם משפחות וחברי חטופים, פצועים, נפגעים או מי שאיבדו בן משפחה או מכר, עלולים לפתח הפרעות פוסט־טראומה בחודשים הקרובים. מוקדי המצוקה של ער"ן התמודדו בחודשים האחרונים עם שיא של יותר מ־100 אלף פניות, מספר שכמותו לא זוכרים מאז שהוקם המוקד, מה שהוביל לפתיחת קורסי הכשרה נוספים ולגיוס עוד צוותים, גם כאלה שפרשו, כדי לנסות ולהשתלט על הפניות הרבות.
עלייה משמעותית נרשמה גם בקופות החולים. כך למשל, שירותי בריאות כללית דיווחה על עלייה של כ־25% בצריכת תרופות פסיכיאטריות, עלייה של 52% בפניות בנושא חרדה ועלייה של 45% באבחוני פוסט־טראומה. קבוצת כללית, שבבעלותה מערך בריאות נפש הגדול במדינה, הכולל את בתי החולים הפסיכיאטריים שלוותה וגהה ומרכזים רפואיים נוספים, החלה בגיוס צוותי מטפלים והחזרתם של מטפלים שפרשו לגמלאות. כללית גם פתחה תוכנית הכשרה ראשונה מסוגה בישראל הנקראת "מאמני חוסן". התוכנית מיועדת לבעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה ובעבודה סוציאלית, מתמחים בפסיכולוגיה, סטודנטים לרפואה ומטפלים בהבעה ויצירה, שיוכשרו לתת סיוע בהתמודדות עם מצוקות רגשיות תגובתיות ולתת הפניה לטיפול פסיכיאטרי אם יידרש.
בתוך כך, נפתח בכללית מרכז ארצי חדש לטיפול בטראומה בשם "מרכז אולימפיה", הנמצא בשטח בית החולים גהה, שבו הצוותים מטפלים בנפגעים שנחשפו לטראומה קשה או הוצפו ברגשות קשים. "הציבור חווה טלטלה משמעותית ומתמשכת בגלל הלחימה", מסביר מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה פרופ' גיל זלצמן. "אנחנו עדים למספר רב של נפגעים, שמתחלקים למספר מעגלי חשיפה וזקוקים להתערבות מהירה ומקצועית, לפני שימשיכו לתוך תסמונת פוסט־טראומטית כרונית".
במכבי שירותי בריאות נערכו להרחבת שירותי בריאות הנפש, הקימו מוקד פניות מצוקה ומתעדפים נפגעי טראומה כך שיקבלו עדיפות בתורים למומחים, ואף בנו תוכנית להגדלת מספר המתמחים בפסיכיאטריה שתוצג לאישור משרד הבריאות. גם בקופת חולים מאוחדת תגברו את קווי הסיוע הנפשי בטלפון ואונליין, במקביל להכשרה למטפלים, טיפול ממוקד בנפגעים ויחידה מיוחדת לטיפול בסובלים מהפרעות שינה.
"מערכת בריאות הנפש בישראל נמצאת באי־ספיקה תמידית", אומר הפסיכיאטר הראשי של מאוחדת פרופ' ערד קודש. "כשמעמיסים עליה עוד אירוע לאומי, היא הופכת למערכת שלא נותנת מענה מספק לתושבי ישראל. מצוקה נפשית נתפסת אולי כבעיה לא דחופה, אבל היא גורמת לניתוק מהסביבה, בדידות, דיכאון, חרדה, ייאוש, חוסר תקווה ולעתים גם לאובדנות. אם המדינה לא תעניק גיבוי ותקציבים למערכת בריאות הנפש, תהיה פה פגיעה קשה מאוד במטופלים".
"בניגוד לחבלה גופנית, פגיעה נפשית לרוב אינה נראית", אומר יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל פרופ' יובל מלמד. "אנחנו יודעים שללא טיפול מצבם של הלוקים בנפשם מידרדר, לעתים עד כדי סכנת חיים. כבר שנים שמצב בריאות הנפש בישראל נמצא בתחתית סדרי העדיפויות, עם מחסור חמור בפסיכיאטרים, פסיכולוגים ומטפלי נפש אחרים. התורים הממושכים שראינו עוד לפני הלחימה רק ילכו ויתארכו. הצוותים שלנו מנסים לעשות הכל כדי להעניק טיפול מהיר, אבל המדינה חייבת להעניק משאבים נוספים כדי לתת מענה למטופלים הרבים שזקוקים לנו, ולרבים נוספים שייתכן ונראה בחודשים הקרובים".
בתוך כך הודיע אמש משרד הבריאות כי הגיע להסכמות עם משרד האוצר להגדלה של תקציבי הבריאות בסך כולל של כ־1.4 מיליארד שקל לשנתיים, שחלקו יועבר לתחום בריאות הנפש. על פי התוכנית, קופות החולים יתוקצבו כך שיוכפלו מספר הטיפולים שיינתנו לכל נפגע, במקביל למענקים לפסיכולוגים במערכת הציבורית, הוספת תקנים בבתי החולים לבריאות הנפש, שיפור מערך שיקום נכי הנפש בקהילה ומיסוד תפקיד חדש - מגישי עזרה נפשית, שיוכלו להעניק סיוע ראשוני לנפגעי נפש.