מלחמת "חרבות ברזל" פגעה ועודנה פוגעת באזרחים וחיילים רבים בגופם ובנפשם, וחלק מהפצועים נאלצים להתמודד עם משברים רפואיים, נכויות, השלכות פיזיות ונפשיות שילוו אותם עוד זמן רב.
זמן מלחמה: 8 דרכים למציאת משמעות בתוך חוסר הוודאות
אסון כבד ברצועת עזה: 21 לוחמים נהרגו מפגיעה במבנים שקרסו ובטנק
סוג השיקום וקצב השיקום הנדרשים צריכים להתאים לסוג הפעילות של הפצוע, לחומרת הפציעה, למיקומה של הפציעה ולגילו של המטופל.
לצד ההתמודדות הפיזית עם הפציעה והכאב הפיזי הנלווה לה, בשלב זה עומד המטופל בפני המטופל תהליך התמודדות מורכב וארוך המאופיין פעמים רבות בתנודות רגשיות.
הרעיון המרכזי שעומד לנגד המטפל הרגשי במפגש עם אדם שנפצע, היא בחינת תפיסת הפציעה בעבור המטופל וניסיון לסייע בהבניית המציאות המחודשת ובהסתגלות אליה. התקופה הראשונה שלאחר הפציעה עשויה לכלול תחושות של הלם, תסכול, כאב, אובדן ואבל על החיים שנעצרו.
הכעס מופיע סביב החיים שנעצרו, החלומות שעתידים להשתנות וההתמודדות היומיומית החדשה אותה המטופל לא הכיר.
התגובה הרגשית של הנפגע ובני משפחתו תלויה בגורמים שונים וביניהם: הבנת המצב הרפואי, אופי האבחנה, השפעתה על התפקודים, והתמודדות עם השלכות כתוצאה מהמצב החדש. בדומה לגוף גם הנפש זקוקה לזמן הדרוש על מנת לעבד את משמעות השינוי ולכל אדם דרוש פרק זמן אחר בשלב זה.
התהליך השיקומי - "השיקום נתן לי את הכוח לקום"
השלכות הפציעה יתבטאו בתחומים שונים בחייו של הפצוע ובני משפחתו, יתכן שהוא יזדקק לתקופת שיקום ארוכה ולמערך טיפולים פרא- רפואיים רחבים כגון: פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד בכדי לחזור לתפקודו הקודם.
השפעת הנכות הגופנית עשויה להיות משמעותית, לפגוע בעצמאותו ולגרום לו לתלות באחר.
ייתכן שלא יכיר עצמו ואף יתאבל על חלקים בתפקודו שלא ישובו להיות כבעבר.
כמו כן יתכן שידרשו שינויים רבים והתאמות בשגרת חייו וחיי בני משפחתו ברבדים מגוונים: אישי, משפחתי, תעסוקתי, חברתי ועוד.
על מנת לסייע למטופל נדרשת התאמה של "חליפת שיקום" ייחודית למצבו הפיזי והנפשי. הטיפול במרכזי השיקום מסייע במענה הוליסטי רב מערכתי תחת קורת גג אחת, בה הצוות הרב מקצועי משוחח עם המטופל ובני משפחתו בשפה אחידה וכן ישנו קשר רציף בין כל גורמי הטיפול.
הטיפול הרגשי מותאם כדי לעבד את החוויה הטראומטית ולסייע לאדם לעבור את תקופת השיקום בצורה המדויקת עבור המטופל.
איך ניתן לסייע?
תהליך החזרה לשגרת חיים הוא תהליך הדורש זמן ויש להתאים את הסיוע הרגשי לצורך של המטופל ולרמת הפניות שלו.
-ראשית עלינו לבחון את המקום בו נמצא האדם הפצוע בתהליך, אין להאיץ את התהליך בעבורו ולצפות שיקבל את מצבו במהרה או בכלל.
-בשלב הראשוני, ישנם אנשים הנעזרים בגורם מקצועי מלווה בתהליך ההתמודדות עם מחלה או נכות וזאת על מנת לבצע שיקום ומעקב בריאותי מאורגן לצד דאגה לזכויות המגיעות לו.
-בבחירת מקום הטיפול, רצוי לבחור מרכז טיפולי המשלב טיפול רגשי במקביל לתהליך השיקום הפיזי.
-מומלץ לנסות לשחרר את הצורך להיות בשליטה ולהיעזר בעוגנים, משפחה וחברים ולחלק תפקידים כדי להפחית את העומס.
-לעיתים בני משפחה אשר מתמודדים עם עומס פיזי ורגשי בטיפול וליווי האדם הפצוע בתהליך שיקומו זקוקים אף הם לטיפול תומך ולהדרכה. חשוב לזכור כי גם בני המשפחה מושפעים מהתהליך וזקוקים אף הם לטיפול, ליווי והדרכה נכונה. כדאי, רצוי ואף חשוב שיפנו ויקבלו את הסיוע הדרוש, הפציעה של האדם משפיעה על כל המעגלים הסובבים אותו.
-מומלץ למצות את הזכויות מול הביטוחים כדי שתתאפשר פניות כלכלית ורגשית לתהליכים הטיפוליים.
-לצד זאת, ישנם מטופלים שאינם פנויים לקבל סיוע בשלבים הראשונים ויש להיות קשובים ככל האפשר ולאפשר להם את הזמן הדרוש לעבד רגשית ולקבל את הצורך בסיוע מקצועי.
הכותבות הן ד"ר לירז כהן ביטון מנהלת המערך הסוציאלי במרכז השיקום "עזרה למרפא" בראשות הרב פירר בשדרות, ועו"ס מזל אבוקסיס מנהלת המערך הסוציאלי במרכז השיקום "עזרה למרפא" בראשות הרב פירר בבני ברק