נתונים חדשים ומטרידים על שיעור הפרעות הדיכאון והחרדה בקרב ילדים ובני נוער: בכתב העת היוקרתי "פדיאטריקס" דיווח האיגוד האמריקאי על עלייה בשיעור הדיכאונות בקרב הילדים, פי שניים בקרב הבנות. מומחית ישראלית מספרת על עלייה משמעותית שנצפית גם בארץ, והיא אף הוחמרה מאז השבת השחורה.
בגלל המלחמה: כל הורה שישי סובל מדיכאון בדרגת חומרה גבוהה
נתונים ראשונים על עלייה בשיעור הפרעות דיכאון וחרדה בקרב ילדים החלו להופיע ברחבי העולם כבר בשנה הראשונה למגיפת הקורונה. זה החל בדיווחי הורים והילדים עצמם על תחושת לחץ ודאגה, עצב ובדידות, חרדה ודיכאון. בהמשך, הנתונים הללו תאמו לסקרים שבוצעו במדינות שונות.
גם בישראל נצפתה עלייה מדאיגה בשנים האחרונות: בסקר של מכון "חרוב" שנערך בחודשיים הראשונים של המגיפה בשנת 2020, עלה כי כרבע מהילדים הביעו דאגה גדולה לבריאותם הפיזית, למצבם הלימודי ולסטטוס הכלכלי של משפחתם.
בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באותה שנה נמצא כי כרבע מההורים דיווחו שלאחר הסגר הראשון בעקבות הקורונה, חל שינוי לרעה במצבם הרגשי של הילדים בבית, ולפני הסגר השלישי שיעור המדווחים על החמרה עלה ל־33%. נתוני קופות החולים הצביעו גם הם על עלייה במפלס הדיכאון והחרדה אצל ילדים: כך למשל נתוני שירותי בריאות כללית שהוצגו הצביעו על כך שבשנת 2020 מספר הילדים שהחלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה גדל כמעט פי שלושה בהשוואה לשנה קודם לכן.
במחקר החדש שפורסם בגיליון החדש של כתב העת לרפואת ילדים האמריקאי, נמצא כי מתוך נתוני כרבע מיליון איש, ניתנו מרשמים לתרופות נוגדות דיכאון ל־65% מהילדות ומהנערות ול־36% מהבנים.
חלוקת התרופות הואצה החל ממרץ 2020 בשיעור של 130% בקרב ילדות בגילי 12־17, ועלתה ב־57% בקרב בנות בגילי 18־25. שיעור השימוש אצל בנים ונערים נותר על 36% ולא השתנה. מחברי הדוח אמרו כי הממצאים משקפים ככל הנראה עלייה במצוקה הנפשית של הילדים וקראו למחקרים נוספים שיבחנו גם את העובדה שהשימוש בנוגדי דיכאון לא עלה בקרב בנים, על אף נתונים שהראו דווקא עלייה בדיווחים על עצב, חוסר תקווה וניסיונות התאבדות בקרב נערים מתבגרים.
"תקופת הקורונה הציבה בפני האנושות אתגר עצום בהתמודדות הנפשית של האוכלוסייה כולה", אומרת ד"ר מרים פינק, ראש מערך בריאות הנפש של קופת חולים לאומית במחוז ירושלים, "הצורך להתמודד בתוך משבר שעורר חרדה רבה וצורך בהקפדה על סגרים וריחוק חברתי הגבירה סימפטומים והפרעות נפשיות, בייחוד בקרב אוכלוסיות בסיכון שסבלו מחרדה ומבדידות חברתית. בישראל, לאורך השנים האחרונות אנו רואים במרפאות בריאות הנפש בקהילה עלייה משמעותית יותר במקרים החדשים של צעירים ומבוגרים שמתמודדים עם דיכאון, חרדות והפרעות אכילה, ולכן גם שימוש גובר בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון. הצורך הגובר בשירותי בריאות הנפש ממשיך להוות אתגר אסטרטגי בהתמודדות הנוכחית עם השלכות התקופה המורכבת של הקורונה וגם עם תוצאות המלחמה שממשיכה להרחיב את מעגל המתמודדים עם חרדה, דחק ופוסט־טראומה".