יום אחד בנובמבר 2020 התעורר ויקטור שרה כשהוא חושש שנקלע לעולם "דמוני": כשהביט בפניהם של אנשים סביבו הם נראו דמויי שטן, עם אוזניהם אפם ופיותיהם מתוחים לאחור, ועם חריצים עמוקים במחצם בלחיים ובסנטריהם. המקרה הזה אצל ויקטור בן ה-50 תושב טנסי בארה"ב סוקר השבוע בכתב העת הרפואי הנחשב Lancet.

מדובר במחלה נדירה ביותר המכונה פרוסומטמורפופסיה, או PMO. זוהי הפרעה נוירולוגית שהובילה את המדענים לשחזר את המראות שראה ולפרסם רישומים שלהם.

"מכיוון שהמטופל לא דיווח על עיוות בעת צפייה בתמונות פנים על מסך או על נייר, אלא רק על ידי מבט בפניהם של אנשים שחזרנו את הסיטואציה והוא חידד את ההבדלים שנתפסים במוחו. השתמשנו בתוכנת עריכת תמונות כדי לשנות כל תמונה עד שתתאים לתפיסה האישית שלו".

פרוסומטמורפופסיה (צילום: the Lancet)
פרוסומטמורפופסיה (צילום: the Lancet)

בעולם דווחו עד כה פחות מ-100 מקרים מוזרים כאלה של PMO, והמדענים לא ממש מבינים מה הגורם לתופעה. ההערכות הן שהתופעה נגרמת מתפקוד לקוי ברשת המוח שמטפלת בעיבוד פנים. העיוותים יכולים להשתנות ממקרה למקרה, כאשר אנשים אחרים מדווחים שהם רואים אנשים עם עיניים שמוטות או מפוזרות, ואחרים מדווחים שהם רואים דמויות הנראות כ"מכשפה". מעניין שבניגוד לאדם שחווה הזיות עקב הפרעה נפשית, אדם עם PMO מודע לכך שמה שהוא רואה הוא עיוות או שמשהו לא בסדר בראייתו.

פרוסומטמורפופסיה (צילום: the Lancet)
פרוסומטמורפופסיה (צילום: the Lancet)

החוקרים הציעו שני גורמים אפשריים במקרה של מר שרה. הראשון היה שהוא סבל מהרעלת פחמן חד חמצני ארבעה חודשים לפני שהתחילו תסמיני ה-PMO שלו. השני היה שהוא סבל מפגיעת ראש משמעותית 15 שנים קודם לכן בזמן שהכה את ראשו בבטון. סריקות MRI  שבוצעו לו אישרו שהוא סובל מנגע בצד שמאל של מוחו. למר שרה יש גם היסטוריה של הפרעה רגשית דו קוטבית והפרעת דחק פוסט טראומטית, על פי המחקר.

למרות שתסמיני PMO חולפים לעתים קרובות לאחר מספר ימים או שבועות, הם יכולים להימשך שנים, ומר שרה אמר שהוא עדיין רואה פרצופים דמוניים. הוא מצא דרכים להתמודד עם מצבו, כולל לחיות עם שותפה לדירה ושני ילדיה, דבר שלדבריו היה מועיל, משום שהועא רגיל שיש אנשים בסביבה, כך שהוא אינו מבוהל כשהוא מבחין בפנים חדשות בפומבי. 

הוא גם גילה שאור ירוק מקל על התסמינים, ולפיכך הוא מרכיב לעתים משקפיים בעלות עדשות בגוון ירוק כשהוא במקום ציבורי. לדברי המחבר הראשי של המאמר, ד"ר אנטוניו מלו, רופאים רבים אינם מודעים לתופעה ועלולים לאבחן אנשים עם הפרעות נפשיות במקום זאת. כתוצאה מכך לחלקם נרשמות תרופות לסכיזופרניה או פסיכוזה שאינן מתאימות למצב.