החשיפה של הנסיכה מוויילס קייט מידלטון בת ה-42 הותירה את תושבי בריטניה שבורי לב והמומים: בממלכה המאוחדת עדיין מרחפת השאלה באיזה סרטן לקתה, לאחר שסיפרה כי הגידול הממאיר אובחן לאחר "ניתוח בטן גדול". בעולם הרפואה שבים ודנים בדאגה המרכזית: מה מוביל לעליה המשמעותית בתחלואה בסרטן המעי הגס וסוגי סרטן נוספים דווקא בצעירים.

כל מה שידוע עד כה על הסרטן של קייט מידלטון | ד"ר איתי גל
שניים במחיר אחד: החרדים משנים שיטה בסוגית הגיוס ועשוים לשמור על שרידות הממשלה

הפרשה החלה כשהנסיכה בת ה-42 הודיעה על דבר מחלתה בסרטון ואמרה: "אני והנסיך וויליאם עשינו כל שביכולתנו כדי לעבד ולנהל את המחלה באופן פרטי למען המשפחה הצעירה שלנו. "אלו היו חודשיים קשים מאוד עבור המשפחה שלנו, אבל היה לי צוות רפואי נהדר שטיפל בי היטב ואני אסירת תודה עליהם". המלך צ'ארלס, אשר בעצמו אובחן לאחרונה כחולה בסרטן, הגיב לחשיפה הכואבת של מידלטון, ומסר כי "אני גאה בקייט".

ארמון קנזינגטון לא חשף את סוג הסרטן. דובר הארמון אמר: "לא נשתף מידע רפואי פרטי נוסף. לנסיכה יש זכות לפרטיות רפואית כמו לכולנו". עם זאת, בהתחשב ברמזים שנשלחו עד כה, ההשערות בקהילה הרפואית בבריטניה הן שמדובר בסרטן המעי הגס, או סרטן הקשור ברחם או בשחלות.

קייט הוסיפה עוד שהצוות הרפואי שלה יעץ לה לעבור "כימותרפיה מונעת" והיא נמצאת בשלבים הראשונים של טיפול זה. כימותרפיה היא מונח כולל לתרופות שנועדו לחסל תאים סרטניים, והיא ניתנת באמצעות עירוי או כדורים. כימותרפיה מונעת לאחר ניתוח ניתנת כדי להפחית את הסיכון שהסרטן יחזור בעתיד.

סרטן מוקדם מוגדר כזה שמתרחש במבוגרים מתחת לגיל 50 והוא כאמור חלק ממגמה עולמית בה חולי סרטן שאובחנו לאחרונה הם יותר ויותר צעירים, ממה שמנטרל את המיתוס לפיו מדובר במחלה של אנשים מבוגרים. מחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת הרפואי היוקרתי BMJ Oncology, מצא כי השכיחות העולמית של סרטן מוקדם עלתה בכ-80 אחוזים בשלושת העשורים האחרונים, ומקרי המוות מסרטן מוקדם עלו בכמעט 28% מאז שנת 1990. נתונים אחרים שפורסמו בכתב העת הרפואי JAMA הראו עליה מהירה במיוחד במקרי סרטן השד וסרטן המעי הגס בצעירים.

ככל ששיעור מקרי הסרטן בצעירים הולך ומתברר, חוקרים ברחבי העולם מה גורם לעליה הזו ומי נמצא בסיכון מוגבר. על פי ההערכות חלק מהתשובה עשויה להיות נעוצה בשינויים בתזונה ובאורח החיים שתפסו תאוצה באמצע המאה הקודמת. 

הסיכון התורשתי ללקות בסרטן לא השתנה בעשורים האחרונים, מה שמחזק את ההשערה שלסביבה ולאורח החיים שלנו יש תפקיד גדול בעליה בשכיחות הסרטן. האשם בכך מעריכים החוקרים, עשוי להיות נעוץ באורח החיים המערבי שכולל מזונות מעובדים במיוחד, משקאות ממותקים, בשר אדום, עישון, אלכוהול, שינויים בשינה, השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית שעלולים לגרור הפרעות בחילוף החומרים והגברת תהליכים דלקתיים.

מחקרים נוספים בוחנים האם שינויים באוכלוסיות החיידקים במעי מגבירים את הפגיעות של הגוף לסרטן ומשפיעים לרעה על מערכת החיסון. תזונה לקויה, שימוש מופרז באנטיביוטיקה ותרופות מסוימות עלולות לפגוע בטריליוני החיידקים הטובים במעיים, מה שעלול להגביר אולי את הסיכון להתפתחות גידולים ממאירים.

כצעד מונע, ממליצים בארצות הברית על הקדמת הקולונוסקופיה לאיתור נגעים טרום ממאירים במערכת העיכול כבר בגיל 45, ואף על הקדמת בדיקות הממוגרפיה לאיתור נגעים בשד אפילו כבר מגיל 40, לצד מאמצים משמעותיים להעלאת שיעור המתחסנים נגד וירוס הפפילומה הגורם לסרטן צוואר הרחם, חיסון שהוביל לירידה משמעותית בתחלואה בסרטן הזה. 

קולונוסקופיה (צילום: REUTERS/Jean-Paul Pelissier)
קולונוסקופיה (צילום: REUTERS/Jean-Paul Pelissier)

"העלייה בסרטן המעי הגס מתחת לגיל 50 מאוד מדאיגה", אומרת פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת האגף האונקולוגי ברמב״ם ומכהנת כראש כח המשימה של איגוד חקר הסרטן האירופאי לסרטן בצעירים. "את העליה הזו רואים בכל העולם המערבי וגם בצורה מתונה בישראל מאז שנות התשעים ועדיין לא לגמרי ברור למה זה קורה".

"מחקרים רבים נעשים ברחבי העולם בניסיון להתחקות אחר הגורמים לתחלואה הגבוהה שעשויה להיות נעוצה באורח החיים שלנו", מוסיפה פרופ' בן אהרון, "בינתיים הדרך החשובה להתמודדות היא מניעה שכוללת הקפדה על החיסון נגד פפילומה, ביצוע בדיקת קולונוסקופיה וממוגרפיה מגיל 50, תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, ולהיות ערניים לדגלי האזהרה שכוללים דימומים ממערכת העיכול, שינויים בהרגלי היציאות, כאבי בטן לא מוסברים, אנמיה, וירידה לא מכוונת במשקל. הסימפטומים האלה מחייבים להגיע לבירור רפואי מקיף".