תושבי הצפון והדרום חולים יותר ומתים יותר. כך עולה מדוח אי־השוויון במערכת הבריאות בישראל לשנת 2022, שפרסם לאחרונה משרד הבריאות. אלה זוכים לפחות שירותי רפואה, פחות מומחים ופחות ציוד רפואי. התוצאה היא תוחלת חיים קצרה יותר בהשוואה לתושבי המרכז.
לאחר פרסום מעריב: פנייה לכנסת למען העלאת מודעות לקטועי הגפיים בישראל
מוכנות לאר"ן ולהפסקות חשמל: מערכת הבריאות נערכת לתרחיש מלחמה אפשרי
על פי הדוח, הממוצע הארצי של תוחלת החיים בשנים 2020־2022 היה 82.7, כאשר בחלוקה לפי אזור מגורים, תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה במחוז מרכז (84) ובאזור יהודה ושומרון (83.9), ואילו הנמוכה ביותר הייתה במחוזות הצפון והדרום (81.3).
בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, תוחלת החיים הגבוהה ביותר בקרב יהודים ואחרים הייתה במחוזות המרכז וירושלים (84.3 ו־84.1 בהתאמה) והנמוכה ביותר במחוזות הדרום והצפון (81.9 ו־82.2 בהתאמה). בקרב האוכלוסייה הערבית, תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה במחוזות הצפון וירושלים (80.1 ו־79.3 בהתאמה) והנמוכה ביותר במחוזות תל אביב והמרכז (74.5 ו־78.1 בהתאמה).
עוד עולה מהדוח כי בשנת 2022 מספר הרופאים והרופאות ל־1,000 נפשות ברמה הארצית היה 3.2. במחוזות תל אביב וחיפה שיעור זה הוא הגבוה ביותר (4.97 ו־3.71 בהתאמה), ואילו במחוז הדרום ובאזור יהודה ושומרון הוא הנמוך ביותר (1.92 ו־1.52 בהתאמה). כך גם בכל הקשור לרפואת מומחים.
"משרד הבריאות שם דגש על צמצום הפערים בין מרכז ופריפריה", אמר שר הבריאות אוריאל בוסו. "אנחנו פועלים להגדלה משמעותית של כוח אדם רפואי ואיכותי, ולהרחבת היצע השירותים הרפואיים לכלל התושבים, באמצעות רפורמת הסדרי הבחירה, שמאפשרת למטופלים מכל הארץ לבחור היכן ייבדקו ויטופלו".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף: "יש להכיר בכך שקיימים במערכת פערים בין אוכלוסיות ואזורים בארץ. אנו פועלים כל העת כדי לצמצם את הפערים על מנת לאפשר שירות רפואי איכותי, שוויוני ונגיש לכל מי שזקוק לכך".