האם לפסיכיאטר שטיפל באדם ששם קץ לחייו ישנה אחריות מקצועית להתאבדות? בשאלה זו ידון בקרוב בית המשפט המחוז בירושלים, לאור תביעה שהוגשה נגד פסיכיאטר על ידי הוריו של המנוח. בתביעה נטען, כי בחור צעיר שבת זוגו נהרגה בתאונת דרכים, שקע לאחר האירוע הטראגי בדיכאון עמוק וטופל אצל הנתבע. במקביל, הוגשה גם תביעה נגד חברת הביטוח של הרכב שבו נהגה בת הזוג, ותביעה זו הסתיימה בפשרה.
"יש גבול": במערכת הבריאות מתקרבים לתרחיש שכולנו חוששים ממנו
באמצעות עו"ד ד"ר אסף פוזנר, טענו ההורים כי הפסיכיאטר טיפל בו בצורה רשלנית ואף צירפו חוות דעת של מומחית, לפיה הנתבע "לא פעל בצורה ראויה באופן שהיה מונע את התאבדותו". לדברי ההורים, מאז התאונה ועד למועד בו התאבד, מצבו של בנם הלך והחמיר עד ההתאבדות, והכל כתוצאה מתאונת הדרכים שהביאה למותה של זוגתו. לטענתם, לאחר שקרו ביומנו האישי כי הוא מתכוון להתאבד, הם פנו לפסיכיאטר, אשר קבע, כי אין סכנה וכי אין צורך באשפוז כפוי, אלא בטיפול בלבד.
ההורים טוענים עוד, כי במהלך הטיפול, הם הביעו בפני הפסיכיאטר את חששותיהם לכך שבנם ישלח יד בנפשו ושאלו אם יש צורך באשפוז כפוי, אולם הוא דחה זאת. בכך, הם טוענים, הרשלנות של הפסיכיאטר וההימנעות שלו מלאשפז אותו אשפוז כפוי, הביאה בסופו של דבר להתאבדותו.
עוד נטען, כי הפסיכיאטר לא התעדכן במצבו של בנם, לא עשה בדיקת מסוכנות ולא דאג שבנם יאושפז במחלקה סגורה. ההורים גם טוענים בתביעה, כי הפסיכיאטר התעלם ממצבו המוזנח של בנם ומהעובדה שפעילותו הסתכמה ביציאה לטיפולים ולבית הקברות, על מנת לפקוד את הקבר של בת זוגו שנהרגה.