הכתבה נכתבה בשיתוף מכון אברהמסון
על פי אומדנים ראשוניים של גופי צרכנות שונים, במהלך מלחמת חרבות ברזל חלה עליה משוערת של כ- 15% בהיקף צריכת ממתקים ומזונות עתירי סוכר. בחלק מתתי הענפים בתחום, כדוגמת שוקולד וגלידה, העלייה גבוהה אף יותר ומוערכת בשיעור של כ – 19%. הסיבה לכך טמונה במושג 'אכילה רגשית'. מדובר על דפוס התנהגות בו אנו נוטים לעשות שימוש במזון כאמצעי התמודדות עם רגשות שליליים ועם מצוקה רגשית, כמו חרדה, תסכול, עצב, ריקנות ושעמום.
כך מתארת אורלי פנחס את האכילה הרגשית שחוותה לאחר שעברה תאונת דרכים: "עברתי תאונת דרכים קשה והאוכל ניחם אותי, הייתה לי מטפלת שזו הייתה הדרך שלה לפנק אותי. הגעתי ל103 קילו. עברתי טיפול גמילה מסוכר ופחמימות ממכרות במכון אברהמסון והיום אני 21 קילו פחות."
המלחמה הארורה 'הציפה נפשית' את הציבור הישראלי ומומחים בתחום הפסיכיאטריה מגדירים זאת כטראומה קולקטיבית, שהתעצמה בשל החשיפה לתכנים אלימים ולדיווחים הטראגיים והאין סופיים של גופי החדשות. אי לכך, אין זה פלא כי חלה עליה בהיקף צריכת מזונות עתירי סוכר. מה מסתתר בתוך מולקולת הסוכר שהופכת אותו לרכיב מזון מנחם כל כך? מדוע מדענים קושרים בינו ובין צריכת סמים סינטטיים ואיך בכל זאת נמנעים מעליה במשקל? צללנו לתוך שלל המחקרים שנערכו בנושא, ליקטנו 3 ממצאים מעניינים וחזרנו עם תובנות ועצות מועילות למניעת עלייה במשקל.
מעגל שטני של עונג
מחקרים לא מעטים שבהם השתמשו בסריקות MRI, מדגימים את האופן בו מרכזי עונג במוח "נדלקים" כשהנבדקים צורכים סוכר. מדובר על אותם אזורים שמופעלים על ידי חומרים ממכרים אחרים כמו טבק, קוקאין והרואין. מבחינה פיזיולוגית, מאכלים עתירי סוכר{וגם שומן ומלח}, מעוררים תגובה חיובית חזקה במוח - הם מפעילים אזורי "תגמול" וגורמים לשחרור הורמונים כגון דופמין וסרוטונין, הקשורים בתחושת סיפוק והנאה" מציין אהוד אברהמסון, מייסד מכון אברהמסון, מבכירי המומחים בעולם בתחום הגמילה מסוכר ומפחמימות.
לדבריו, זוהי תגובה פיזיולוגית וכימית המובילה לכך שהמוח "מתגמל" אותנו על אכילת מזונות אלו ומעודד אותנו לחזור ולצרוך אותם שוב ושוב. מכאן נובעת תחושת התשוקה וה -"חשק" למאכלים האהובים עלינו כשאנחנו עצובים או מתוחים. תגובה זו מתעצמת דווקא במצבים של לחץ, שעמום או עצב - כאשר רמות הדופמין והסרוטונין בגוף נמוכות יותר ולכן השאיפה ל"הזרקה" נוספת שלהם גוברת. כמו כן, מחקרים מצאו כי לאחר זמן לא רב מרגע צריכת אותם רכיבי מזון, ריכוזם של הורמונים אלו במוח צולל מתחת לרמת הבסיס שהייתה בגופנו טרום אכילתם.
לפיכך, אין זה מקרי כי המדע קושר את הסוכר והסמים גם יחד: השימוש הראשוני בשניהם מביא לעלייה דרמטית בריכוז ההורמונים האמורים, אולם בהמשך, אנו חווים ירידה בתחושת ההנאה, שבתורה גורמת לנו לרצות להעלותה. סוג של מעגל קסמים שטני. אז איך יוצאים מהמעגל? נגמלים מסוכר ופחמימות ממכרות, מציין אהוד אברהמסון.
לא רק סוכר – גם חדשות משמינות
מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר, נרשם זינוק במספר שעות הצפייה בטלוויזיה, כך עולה מדו"ח הרגלי הצפייה של הישראלים במהלך שנת 2023, שפורסם לאחרונה על ידי yes ופלאפון. הצורך שלנו להתעדכן בהתפתחויות החדשותיות בגזרות הלחימה השונות, אינו נובע רק מסקרנות: עצם הבקיאות בנעשה, מפחית לכאורה את תחושת חוסר השליטה שאנו חווים, אולם בטווח הארוך יותר – דווקא מגביר את תחושת חוסר האונים. כמו כן, במרוצת הזמן נוצרה סוג של התניה בין צפיה בטלוויזיה ובין אכילה.
אי לכך, ככל שאנו צופים יותר בטלוויזיה, כך גדלה בהתאמה גם הצריכה של מזונות 'מותאמים לצפייה', כדוגמת ממתקים שונים. אולם הבעיה אינה מסתיימת בכך: מחקרים מצאו כי קיים קשר גם בין צפיה בטלוויזיה לבין שחרור של דופמין. בשורה התחתונה – המלחמה מייצרת את הצורך להיות בשליטה, שבתורו מתורגם לעליה בצריכת חדשות, שמלווה כאמור בצריכת מתוקים, כך שכל אלו גם יחד מובילים לעליה גבוהה מאוד בשחרור דופמין. הבעיה היא כי מה שעולה, בהכרח גם יורד, ובמקרה של דופמין – צולל מטה. כמו כן, לאור אותה התניה אותה הזכרנו, קיים סיכוי בלתי מבוטל כי צפייה בטלוויזיה ללא אכילת ממתקים, תוביל לעליה מתונה יותר ברמת הדופמין, מה שיחזק את הצורך 'בהזרקת' סוכר.
למה אנחנו שוב רעבים אם הרגע סיימנו לאכול?
מחקר מצא כי קיים קשר בין צריכה עודפת של סוכר שנמצא במשקאות ממותקים או במזונות מעובדים, לבין הפרשה מוגברת של הורמון בשם 'לפטין'. כשהורמון זה, שמכונה בפי אנשי המקצוע 'הורמון השובע', מופרש בכמות גדולה, המוח מפרש מצב זה כחוסר במאגרי אנרגיה, כתוצאה מכך, התיאבון אינו מדוכא ואנו נקלעים לתוך סיטואציה בה איננו חשים שובע וממשיכים לאכול. לאור כל זאת, אין ספק כי הנחמה הרגעית שאנו משיגים באמצעות צריכת מזונות עתירי סוכר, לא באמת מיטיבה את מצבנו הנפשי לאורך זמן ובמקרים רבים, אף מכניסה אותנו לתוך סחרור של ייאוש והשמנה.
אז איך בכל זאת ניתן לחזק את חוסננו הנפשי ולמנוע עליה במשקל? מספר עצות שהוכחו כיעילות ביותר:
גמילה מסוכר מתועש
צריכת סוכר שמקורו בטבע, כגון בפירות, חלב ודבש, תעניק תחושת הנאה, אך ללא חשש להתמכרות ותקטין פגיעה בבריאות. בה בעת, גם במזונות אלו חשוב לשמור על מינון נכון.
שינה מונעת השמנה
כדאי מאוד להקפיד על שעות שינה מסודרות – ומספיקות. איגוד השינה בארה"ב ממליץ לישון בכל לילה לפחות 7 עד 9 שעות. האיגוד אף מצא קשר מובהק בין שינה להשמנה: חוסר בשינה, מוביל לחוסר בתחושת עונג. הדרך הקלה והזמינה ביותר להשיג עונג מיידי הוא באמצעות מזונות עתירי סוכר. הגוף בוחר תמיד בפתרון הקל ביותר. בדרך הקצרה ביותר להגיע לעונג.
הליכה כל הדרך האושר
צריכת סוכר מוגברת לצורך הקלה נפשית אינה באמת מהווה פתרון לדחק נפשי ולא תוביל לריפוי של הפצע הפנימי, אלא ברמה גבוהה של הסתברות רק להשמנה, וזו בתורה, עלולה להרע עוד יותר את מצבנו. מנגד מחקרים שבחנו את השפעת הפעילות הגופנית על מצבם הנפשי של אנשים, מצאו שגם ביצוע פעילות גופנית בתדירות לא גבוהה, כגון 20 דקות של הליכה ביום או 10 דקות של יוגה או הרמת משקולות במשקל מתון - יובילו לשינוי ולשיפור במצב הרוח.
לסיכום, ישנן דרכים בריאות יותר, להעלות את מפלס הדופמין בימים טרופים אלו. צמצמו צריכה של מזונות עתירי סוכר, ומננו את זמן הצפייה במסך. בזמן שמתפנה, עשו פעילות גופנית, חבקו את הקרובים אליכם ואל תשכחו להגיד להם שאתם אוהבים מאוד.
*התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
הכתבה נכתבה בשיתוף מכון אברהמסון