התקדמות משמעותית בדרך לאישורי מחלה ללא צורך בחתימת רופא: ועדת העבודה והרווחה דנה הבוקר (שלישי) בתקנות משרד העבודה הנוגעות להנפקת אישורי מחלה דיגיטליים לעובדים ללא ביקור אצל רופא.
מערכת הבריאות רחוקה ממושלמת, אך יש למדינות אחרות מה ללמוד מאיתנו
על פי התקנות, תעוגן האפשרות הקיימת בנהלים כיום, להנפקת אישורים דיגיטליים של עד ארבעה ימי מחלה על ידי רופא. בנוסף נקבע כי עובד יהיה רשאי להציג גם תעודת מחלה קצרה מקופת החולים, גם שלא בחתימת רופא, וזאת עד ארבעה ימים, ובלבד שתכלול שבעה ימים רצופים. יהיה ניתן לקבל זאת עד ארבע פעמים בשנה, וכן עד עשרה ימים בשנה בלבד.
לילך נפתלי ממשרד העבודה הסבירה: "התיקון מקודם בהמשך להחלטת ממשלה מ-2023 שענייניה הקלת העומסים על מערכת הבריאות, והוא מציע להוסיף סוג נוסף של אישורי מחלה במסלול מקוצר שאינם כפופים לפגישה או שיחה עם רופא".
"האפשרות תהיה מוגבלת, כאשר נקודת המוצא היא שכאשר אדם חולה מעל 4 ימים הוא צריך לראות רופא", הסבירה, ובהמשך הדיון הובהר על ידי נציגת משרד הבריאות כי ההגדרה של "ביקור" כוללת גם שיחה טלפונית או שיחת וידאו עם רופא.
למרות הבשורה החדשנית, נציגי המעסיקים שנכחו בדיון התנגדו לתקנות. לדברי עו"ד מיכל וקסמן חילי, נציגת התאחדות התעשיינים, הסבירה כי הוצע מטעמם שינוי בנושא: "מעסיקים רבים מלינים על יותר ויותר אישורי מחלה שנמסרים להם. פנינו למשרדי הממשלה ולקופות החולים, הסברנו את הבעיה וגם הצענו פתרון שנשלל לאחרונה - והוא לאפשר הליך של בקרה על אישורי מחלה".
היא הסבירה כי לדעתם התופעה קורית בין היתר בגלל התחרות בין קופות החולים: "עובד שמקבל אישור מחלה הוא קליינט מרוצה. התקנות לא מתכתבות כלל עם הקושי ואף מגבירות אותו. מוסיפים פקיד בקופות החולים שייתן גם הוא אישורי מחלה".
היא המשיכה ותיארה תופעות של ניצול לרעה של ימי מחלה, כמו עובדים שמוזמנים לשימוע לפני פיטורין ומציגים ימי מחלה כדי שלא ניתן יהיה לפטר אותם עד לניצול מלא של המכסה הצבורה להם - העומדת לעיתים על 90 ימים, וכן על עובדים המציגים באופן קבוע ימי מחלה בחגים ועוד.
עו"ד סיגל סודאי מלשכת המסחר הוסיפה: "למעסיקים אין כיום כל אפשרות לבדוק או לערער על ימי מחלה, הם מחויבים בתקנות לשלם לעובד ואסור להם לפטרו".
יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר ניסה להגיע לפשרה: "אנחנו שומרים על זכותו של הרופא לשיקול דעת מקצועי ועל כך איש לא יערער, וכן על זכותו של העובד לימי מנוחה על פי צורך. עם זאת, אתם רוצים עכשיו ליצור מנגנון שאיננו רופא, אלא בוט או פקיד שיתן אישורים, ולכן יכול להיות שיש מקום לתת זכות למעסיק להלין או לערער על המנגנון, כדי למנוע הונאה ולהרתיע אנשים מלרמות".
עם זאת, פרופ' אמנון להד, נציג שירותי בריאות כללית ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה, אמר כי התלונות לא קשורות לשינוי המוצע: ״אנחנו מעריכים שקיים כיום בזבוז של כ- 100 משרות רופא ויותר על אישורי מחלה ללא כל ערך רפואי. המעסיקים כרגע מנצלים את השינוי הטכני כדי לדרוש דברים שיש מה לדון בהם, אבל זה לא קשור לשינוי הזה. גם היום עובדים יכולים לקבל בקלות מאוד תעודת מחלה קצרה בשימוש באפליקציה, רק שזה יגזול זמן רופא".
על כן, כדי ליישב את המחלוקת, הוצע בין היתר לחייב כל עובד שמבקש אישור מחלה קצר ללא חתימת רופא לחתום על תצהיר לפיו נסיבות הבקשה נכונות, במטרה להרתיע עובדים מלהנפיק אישורים ללא סיבה רפואית אמיתית. הרעיון התקבל על ידי הצדדים, אולם עלתה מחלוקת האם ההצהרה תיחתם בפני קופת החולים או בפני המעסיק. לאחר שהוצע כי ההצהרה תחתם במעמד בקשת האישור הדיגיטלי אמרה עו"ד רננה מיסקין, נציגת משרד הבריאות: "ההצהרה היא במישור שבין העובד למעסיק וזה לא רלוונטי לתקנות האלה. הרופא הוא לא הבייביסיטר של המעסיק ולא נועד לבדוק את אמינות העובד מולו".
לסיכום הדיון הורה יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר לצדדים לבחון את ההצעות שעלו בדיון. "המטרה שלנו היא לשמור ולהקל על העובדים וגם על הרופאים מפני ביורוקרטיה מיותרת, ומאידך לא ליצור פרצה שתייצר בעיות בשוק העבודה. נמשיך לדון בתקנות ונגבש נוסח שייתן מענה לכל הצדדים", אמר, והדיון צפוי להתכנס בשנית.